בג"ץ 1379/00 השאם אבו סנימה נ. משטרת אשקלון

השופט א' ריבלין :

העותר מבקש כי שני מכשירי טלפון נייד, שנתפסו עם מעצרו ביום 17.12.98, יוחזרו לרשותו. מנוסח העתירה לא ברור אם בית משפט השלום באשקלון שם נתברר עניינו הורה על תפיסת מכשירי הטלפון הנייד מכוח סמכותו הקבועה בסעיפים 34-36 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) [תשכ"ט1969-] (להלן: הפקודה), או שמא הורה על חילוט המכשירים לפי סעיף 39 לפקודה.

כך או כך, עומדת לעותר זכות ערר לפי סעיף 38א לפקודה או זכות ערעור אם ניתן צו חילוט. משכך, דין העתירה להידחות על הסף, שכן קיים לעותר סעד חלופי הקבוע בחוק, ואשר אותו יש למצות.

נראה כי העותר אכן התכוון מלכתחילה לפנות בעניין זה לבית המשפט המחוזי, אך הופנה על ידי רשויות הכלא לבית משפט זה. לפיכך, ראוי כי שלטונות כלא נפחא, בו כלוא העותר, יבהירו לו משמעות פסק דין זה ויעמידו אותו על זכותו להגשת ערר או ערעור לבית המשפט המוסמך.

העתירה נדחית.