החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1395/00 אהוד צפריר נ. אררט חברה לביטוח בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

ביטוח · התיישנות תביעת ביטוח תאונות אישיותבקשת רשות ערעור בערכאה שלישית

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שעניינה מועד תחילת ההתיישנות בתביעת ביטוח בגין נכות צמיתה. נקבע כי תקופת ההתיישנות לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח מתחילה ממועד אירוע התאונה ולא ממועד קביעת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי. מועד הקביעה הוא בעל משמעות פרובטיבית בלבד.

העובדות

המבקש נפגע בתאונה שגרמה לו נכות צמיתה. המוסד לביטוח לאומי קבע את הנכות במועד מאוחר. המבקש טען כי מועד זה הוא נקודת הפתיחה להתיישנות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהו מועד תחילת תקופת ההתיישנות לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח בתביעה בגין נכות צמיתה מתאונה?

הלכות

  1. 1

    מועד תחילת ההתיישנות נמנה מיום אירוע התאונה כ'מקרה הביטוח' ולא מיום החלטת המוסד לביטוח לאומי על קביעת הנכות הצמיתה

    ״הערכאות שקדמו לי קבעו שלענין התיישנות לפי סעיף 31 לחוק״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מועד קביעת הנכות הצמיתה הוא בעל משמעות פרובטיבית בלבד ואינו גורם רלבנטי לחישוב תקופת ההתיישנות לפי החוק או הפוליסה

    ״אך לענין זה מועד קביעת הנכות הצמיתה, שיכול להיות מקרי, אינו אלא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • התיישנות
  • מקרה הביטוח
  • נכות צמיתה
  • חוזה הביטוח
  • המוסד לביטוח לאומי
  • מועד קביעת הנכות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

1395/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המבקש

:

אהוד

צפריר

נגד

המשיב

ה :

אררט חברה לביטוח בע"מ

בקשת

רשות ערעור על פסק דין בית

המשפט

המחוזי בתל אביב יפו מיום

27.1.00

בע.א. 3119/98

בשם

המבקש: עו"ד איתן גרטש

החלטה

1.הערכאות שקדמו לי קבעו שלענין התיישנות לפי סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א1981-, התשמ"א -1981 (להלן - החוק), מונים את תקופתה מיום אירוע התאונה שהוא "מקרה הביטוח" ולא מיום החלטתו של המוסד לביטוח לאומי הקובעת למבקש נכות צמיתה. המבקש משיג לפני על מסקנה זו.

2.קראתי את טענות המבקש והוא לא הניח את דעתי שהן מצדיקות בדיקה חוזרת של הענין בערכאה שלישית. אין חולקים על כך שהתאונה גרמה למבקש נכות צמיתה; אך לענין זה מועד קביעת הנכות הצמיתה, שיכול להיות מקרי, אינו אלא בעל משמעות פרובטיבית ואין הוא יכול לשמש כגורם רלבנטי לצורך חישוב תקופת ההתיישנות לפי החוק או לפי הפוליסה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה, ללא צורך לבקש עליה תשובה.

ניתן היום כא באדר ב תש"ס (28.3.00).

המשנה

לנשיא

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00013950.

B01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • רעא 1395/00

הלכות

  1. 1מועד תחילת ההתיישנות נמנה מיום אירוע התאונה כ'מקרה הביטוח' ולא מיום החלטת המוסד לביטוח לאומי על קביעת הנכות הצמיתה
  2. 2מועד קביעת הנכות הצמיתה הוא בעל משמעות פרובטיבית בלבד ואינו גורם רלבנטי לחישוב תקופת ההתיישנות לפי החוק או הפוליסה