בג"ץ 1398/02 אדי מלכא נ. ממשלת ישראל ו/או באמצעותכב' ראש הממשלה מר אריאל

השופטת ד' דורנר:

העותר, שהעיד על עצמו כי הוא פועל למען שכבות מצוקה וכי בעבר עמד בראש תנועת "הפנתרים השחורים" והתמודד בבחירות לכנסת, טען בעתירתו טענות רבות באשר לנושאים שונים וכנגד מספר רב של משיבים.

העותר טען, בין היתר, כנגד החלטת הממשלה שלא להצטרף לבית-הדין הבינלאומי בהאג; כנגד "פשע השמדת עם" המתבצע, לדבריו, במדינת ישראל על-ידי ממשלת ישראל, בכוונו לפרשה הידועה בכינויה "פרשת ילדי תימן"; וכנגד רדיפתו על-ידי המשטרה ושירות הביטחון הכללי. העותר ביקש, בין היתר, כי המשטרה תפתח בחקירה לבירור נסיבות מותה של אמו והיעלמות אחיו, וכי בפני בית-משפט זה יובאו תיקים משפטיים המתנהלים נגדו למען יוכל בית-המשפט להתרשם מעיוות הדין שנגרם לעותר במסגרתם.

כל אחת מטענות העותר מעלה מסכת עובדתית ומשפטית שונה ונפרדת. בית-משפט זה פסק לא אחת, כי מקום בו מצורפים עניינים נפרדים בעתירה אחת, דין העתירה להידחות מטעם זה בלבד. ראו בג"ץ 6432/01 חסאן נ' בתיה כרמון (טרם פורסם, ניתן בתאריך 30.9.01). אכן, צירוף עניינים שונים, שאין ביניהם קשר, בכריכה אחת, מונע בירור אפקטיבי של הטענות המועלות בכל עניין ועניין.

ברי, כי העותר רשאי להגיש עתירות נפרדות בכל נושא ונושא שהעלה.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על-הסף.