פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1421/05 מפלגת חזית יהודית לאומית נ. הועד המנהל של רשות השידור

ניתן ביום

בקצרה

לשון הרע · זכות תגובה בשידור ציבוריעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק נגד ממלאי תפקידים ברשות השידור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נגעה לאי מתן אפשרות לעותרים להגיב על כתבה ששודרה בקול ישראל אודות מודעה של תנועה. בית המשפט קבע כי הטענה היא טענה מובהקת של לשון הרע, וכי החוק מעניק סעד חלופי הכולל פרסום הכחשה או תיקון. לפיכך נדחתה העתירה על הסף.

העובדות

שודרה בקול ישראל כתבה על מודעה שהפיצה תנועה, ובה תמונה של ילד יהודי המובל לקרון רכבת בשואה והכיתוב לעולם לא עוד שואה. העותרים טענו כי המודעה נוגעת לפעולה לנוער ולא לפינוי הישובים מגוש קטיף. העותרים טוענים שלא אפשרו להם להגיב על הכתבה ולא נענו לפניות בכתב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה לקבלת זכות תגובה לכתבה ששודרה בקול ישראל, כאשר הטענה היא לפרסום לשון הרע?

הלכות

  1. 1

    טענות בדבר פרסום שקרי או פוגעני אינן מקומן בבית המשפט הגבוה לצדק כשהטענה היא טענה מובהקת של לשון הרע, והחוק מעניק סעד חלופי.

    ״מקומן של טענות בדבר פירסום שהוא כנטען בעל אופי שקרי או פוגעני אינו בבית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קיומו של סעד חלופי בחוק, לרבות פרסום הכחשה או תיקון, מביא לדחיית העתירה על הסף.

    ״בהתקיים סעד חלופי כאמור, דין העתירה להידחות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • לשון הרע
  • עתירה
  • סעד חלופי
  • פירסום
  • רשות השידור
  • הכחשה או תיקון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

1421/05

בפני:

כבוד המישנה לנשיא מ' חשין

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' גרוניס

העותרים:

1. מפלגת

חזית יהודית לאומית

2. ברוך מרזל

3. חן בן אליהו

נ ג ד

המשיבים:

1. הועד המנהל

של רשות השידור

2. מנכ"ל רשות השידור יוסף בראל

3. מנהל הרדיו - מר יוני בן מנחם

4. גיא קוטב

עתירה למתן צו על-תנאי

פסק-דין

השופטת ד' ביניש :

לטענת העותרים בעתירה שלפנינו, שודרה בקול ישראל כתבה שתיארה מודעה שהפיצו, כך נאמר בכתבה, אנשי תנועת "כך", ובה נראה ילד יהודי מובל לקרון רכבת בשואה, כאשר בראש המודעה מופיע הכיתוב: "לעולם לא עוד שואה". עוד נאמר בכתבה, כי המודעה מתייחסת ל"פינוי הישובים מגוף קטיף", בעוד שלטענת העותרים המודעה הוצאה לצורך פעולה שהכינה העותרת 1 לנוער, וזו עוסקת בלקחי השואה והשלכותיה על עם ישראל.

העותרים טוענים כנגד ממלאי תפקידים ברשות השידור, על כך שלא איפשרו להם להגיב על הכתבה, על כך שלא ביקשו את תגובתם לקראת שידור הכתבה, וכי לא נענו לפניות שלהם בכתב לאפשר להם להגיב על הכתבה. מבוקשם הוא כי בית משפט זה יורה למשיבים לתת לעותרים את האפשרות להגיב בשידור.

דין העתירה להידחות על הסף. מקומן של טענות בדבר פירסום שהוא כנטען בעל אופי שקרי או פוגעני אינו בבית משפט זה. הטענה שהועלתה בעתירה היא טענה מובהקת של פירסום לשון הרע, והחוק מעניק סעד כנגד פירסומים פוגעניים מהסוג הנטען, לרבות הסעד המבוקש בעתירה זו, למתן פירסום להכחשה או תיקון של הודעה.

בהתקיים סעד חלופי כאמור, דין העתירה להידחות.

ניתן היום, ד' בשבט

התשס"ה (13.2.2005).

המשנה לנשיא

ש ו פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענות בדבר פרסום שקרי או פוגעני אינן מקומן בבית המשפט הגבוה לצדק כשהטענה היא טענה מובהקת של לשון הרע, והחוק מעניק סעד חלופי.
  2. 2קיומו של סעד חלופי בחוק, לרבות פרסום הכחשה או תיקון, מביא לדחיית העתירה על הסף.