בג"ץ 1425/21 רמין דולב נ. המרכז לגביית קנסות

השופט נ' הנדל:

1.העתירה שלפני מופנית כלפי החלטת מנהל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, מיום 6.1.2021 – במסגרתה נדחתה בקשת העותר לבטל את הפרשי ההצמדה והריבית שצבר חובו, בנימוק שמדובר "בחוב מסוג 'פיצוי בהליך פלילי'", ונקבע לעותר הסדר תשלומים בן "48 תשלומים שווים ורצופים של 7226 ₪ כל תשלום" (להלן: החלטת המרכז ). העותר – אסיר, המייצג את עצמו – מתמקד במרכיב השני של ההחלטה, וטוען שאין ביכולתו לעמוד בתשלום החודשי שהושת עליו, נוכח הכנסתו הנמוכה כאסיר, ועל רקע חוב המזונות שלו לילדיו. עם זאת, בשולי העתירה הוא מבקש בקצרה גם את "ביטול הפיגורים והריביות על תשלום הפיצויים".

2.דין העתירה להידחות על הסף.

אמנם, העתירה אינה מספקת פרטים מלאים לגבי ההליך הפלילי שבמסגרתו חויב העותר בפיצוי, אך בהחלטת המרכז הוזכרה "הקטינה, המפוצה, אשר טרם זכתה לשקם את חייה לאחר העבירות שבוצעו בה". משמע, קיימת בענייננו נפגעת עבירה שלא צורפה כמשיבה להליך, למרות שהיא עלולה להיפגע ממנו – ודי במחדל זה כדי לחרוץ את גורל העתירה לשבט (בג"ץ 5087/11 פלוני נ' המרכז לגביית קנסות (1.2.2012); בג"ץ 331/19 מלכה נ' המרכז לגביית קנסות (24.1.2019)).

זאת ועוד, בהחלטת המרכז הובהר כי היא ניתנת "על פי סעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995", ומכאן שעומדת לעותר זכות "להשיג עליה לפני מנהל רשות האכיפה והגבייה או מי שהוא הסמיך לכך" (תקנה 18 לתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996; ראו סעיף קטן (ב) לגבי מועדי הגשת ההשגה). ברם, אין בעתירה ובנספחיה כל אינדיקציה לכך שהעותר פעל בדרך זו – הפתוחה בפניו ביחס למכלול רכיבי ההחלטה – ועל כן, יש לדחות את העתירה גם בשל אי מיצוי הליכים.

3.העתירה נדחית, אפוא, על הסף. משלא נתבקשה תגובה, ובהתחשב בכך שהעותר אינו מיוצג, אין צו להוצאות.