בג"ץ 143/04 אחמד חמדאן חסין גאבר נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בשתי העתירות שבפנינו מבקשים העותרים, תושבי חירבת אלעקבה שבנפת ג'נין, כי נורה למשיבים לבטל צווי-הריסה כנגד מבנים שהקימו ללא היתר. כמו כן, ביקשו העותרים כי נורה למשיבים ליזום תכנית מתאר אזורית, שיהיה בה כדי לענות על צורכי האוכלוסיה במקום מגוריהם ותאפשר קבלתם של היתר בנייה. לבסוף, ביקשו העותרים כי נורה על עיכוב ביצועם של צווי ההריסה לתקופה של 24 חודשים, כדי לאפשר להם לנקוט בהליכים להכנתה של תכנית מתאר חדשה. לסעד אחרון זה של המשיבים אין בידנו להיעתר, ולו מן הטעם כי מבוקשם ניתן להם בפועל, הואיל ומאז הוגשו העתירות חלפו כארבע שנים. חרף הזמן הרב שחלף, למדנו מפיו של בא-כוח העותרים כי שולחיו נמצאים רק בשלב של גיוס כספים לצורך הכנתה של התכנית.

באשר לצווי-ההריסה גופם - בידי העותרים אין עילה של ממש לקבלתו של סעד. גם אם חטאו מוסדות התכנון במחדל, ואיננו קובעים זאת, אין בכך כדי להתיר בנייה פרועה ויצירתן של עובדות בשטח אשר יקשו עד למאד על כל תכנון עתידי. יתר על כן, ביטול צווי ההריסה, כבקשת העותרים, כמוהו כמתן הכשר של בית המשפט לביצוען של עבירות, ומטבע הדברים בסעד מסוג זה אין העותרים יכולים לזכות.

בא-כוח המשיבים הסביר בתגובתו, כי שולחיו נקטו ונוקטים בהליכי תכנון במקום שהדבר נדרש לצורכי האוכלוסייה, וכך לדוגמה, בשנת 1995 קיבלה תוקף תכנית מתאר מיוחדת לכפר תיאסיר, על תושביו נמנים העותרים, אולם אלה בחרו לבנות בקרקע אשר ייעודה חקלאי, ועם כך אין להשלים.

הנה כי כן, דינן של העתירות להדחות, וכך אנו עושים. עם זאת, רשמנו לפנינו את הודעת המשיבים (ראו הודעת עדכון מטעמם מיום 10.4.08), לפיה תוחם אזור במרכז הכפר ובו מצויים מבני מגורים ומוסדות ציבור שנבנו ללא היתר, ואת אלה אין המשיבים מתכוונים להרוס לעת הזו.