פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1442/01 ראהם עבדאלהאדי מוסטפא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · איחוד משפחות עם תושב הרשות הפלסטיניתעתירה לבג"ץ למתן צו על-תנאי וצו ביניים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נדחתה משום שבקשת איחוד המשפחות לא הועברה מהרשות הפלסטינית למדינה, כנדרש על פי הסכם הביניים. בהיעדר הפנייה כזו המדינה אינה בעל דין נכון להליך. בקשת צו הביניים התייתרה לאחר גירוש העותר.

העובדות

העותר גורש מהארץ טרם הגשת העתירה, ולכן בקשת צו הביניים התייתרה. העותרת הגישה עבור העותר בקשה לאיחוד משפחות, אך הבקשה לא הועברה מהרשות הפלסטינית לידי מדינת ישראל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על מתן צו על-תנאי המאפשר שהייתו של עותר בשטחי הרשות הפלסטינית בעניין בקשה לאיחוד משפחות?
  2. 2.האם המדינה היא בעל דין נכון להליך כאשר הבקשה לאיחוד משפחות לא הועברה מהרשות הפלסטינית לישראל?

הלכות

  1. 1

    על פי הסכם הביניים, בקשות לאיחוד משפחות בתחומי הרשות יש להגיש לרשות הפלסטינית, והיא מעניקה תושבות בכפוף לאישור מוקדם של מדינת ישראל.

    ״על פי הסכם הביניים, בקשות לאיחוד משפחות בתחומי הרשות צריכות להיות מוגשות לרשות הפלסטינית וזו מעניקה תושבות בכפוף לאישור מוקדם על ידי מדינת ישראל.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בהעדר הפניה של בקשת איחוד המשפחות מהרשות הפלסטינית לישראל, המדינה אינה בעל דין נכון להליכים.

    ״מטעם זה, בהעדר הפנייה מטעם הרשות הפלסטינית, אין המדינה בעל דין נכון להליכים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • צו על-תנאי
  • צו ביניים
  • הסכם הביניים
  • הרשות הפלסטינית
  • בעל דין נכון
  • תושבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

1442/01

בפני:

כבוד משנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופט י' טירקל

כבוד

השופטת ד' ביניש

העותרים

:

1.

ראהם עבדאלהאדי מוסטפא

2.

מוסטפא זקי ושא

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

עתירה

למתן צו על תנאי

פסק-דין

עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי יוצא צו על-תנאי אשר לפיו תתאפשר שהייתו של עותר מס' 2 באזור הרשות הפלסטינית (להלן: "הרשות"). עוד ביקשו העותרים כי יוצא צו ביניים אשר לפיו יימנע גירושו של עותר מס' 2 מן הארץ עד להכרעה בעתירה למתן צו על-תנאי. מתגובת המדינה עולה, כי העותר גורש מהארץ טרם נודע דבר הגשת העתירה ולפיכך הבקשה לצו ביניים התיתרה. באשר לבקשה לצו על-תנאי, דינה של העתירה להידחות. על פי הסכם הביניים, בקשות לאיחוד משפחות בתחומי הרשות צריכות להיות מוגשות לרשות הפלסטינית וזו מעניקה תושבות בכפוף לאישור מוקדם על ידי מדינת ישראל. [ראו: בג"ץ 8720/00 חסן ואח' נ' שר הפנים (טרם פורסם)]. בעתירה נטען כי העותרת מס' 1 הגישה עבור עותר מס' 2 בקשה לאיחוד משפחות, אך אין בעתירה כל אזכור לבקשה לאיחוד משפחות שהועברה מהרשות לידי מדינת ישראל, כנדרש. מטעם זה, בהעדר הפנייה מטעם הרשות הפלסטינית, אין המדינה בעל דין נכון להליכים.

אשר על כן העתירה נדחית.

נ י תן היום, כ"ט בשבט תשס"א (22.2.2001).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת

העתק מתאים למקור

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

01014420. N02

חכ/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בג"ץ 8078/01סהיל עזמי עבדאללה נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • בג"ץ 7665/01הבא מחמד נ. מפקד כוחות צה"ל ביו"שפסק-דין
  • בג"ץ 7260/01מגדי קאדר נ. שר הפניםפסק-דין

הלכות

  1. 1על פי הסכם הביניים, בקשות לאיחוד משפחות בתחומי הרשות יש להגיש לרשות הפלסטינית, והיא מעניקה תושבות בכפוף לאישור מוקדם של מדינת ישראל.
  2. 2בהעדר הפניה של בקשת איחוד המשפחות מהרשות הפלסטינית לישראל, המדינה אינה בעל דין נכון להליכים.