פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7665/01 הבא מחמד נ. מפקד כוחות צה"ל ביו"ש

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · איחוד משפחות לתושבי הרשות הפלסטיניתעתירה לצו על תנאי ולצו ביניים בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נדחתה על הסף מחוסר עילה. נקבע כי בקשות לאיחוד משפחות של תושבי הרשות הפלסטינית יש להגיש לרשות הפלסטינית, שפונה לרשויות ישראל, ולא ישירות לרשויות בישראל. העותרים גם לא צירפו פנייה למשיבים בעניין הבקשה.

העובדות

העותרת היא תושבת כפר בתחומי הרשות הפלסטינית, והעותר הוא אזרח ירדן ובעלה. העותרים טוענים כי המשיבים מושהים את תשובתם לבקשה להסדרת מעמד לעותר זמן רב. העותרים לא צירפו פנייה למשיבים בעניין ולא תשובה מצדם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להפנות בקשה לאיחוד משפחות של תושב הרשות הפלסטינית לרשות הפלסטינית או לרשויות ישראל?

הלכות

  1. 1

    בקשה לאיחוד משפחות של תושב הרשות הפלסטינית צריכה להיות מופנית לרשות הפלסטינית ולא לרשויות ישראל, בהתאם להסכם הביניים.

    ״צריכות להיות מוגשות לרשות וזו פונה לרשויות מדינת ישראל ומעניקה תושבות רק בכפוף לאישור מוקדם של המדינה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • הרשות הפלסטינית
  • נספח אזרחי
  • הסכם הביניים
  • חוסר עילה
  • צו על תנאי
  • צו ביניים
  • היתר שהייה
  • רשיון לישיבת קבע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

7665/01

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ט'

שטרסברג-כהן

כבוד השופטת מ' נאור

העותרים

:

1.

הבא מחמד

2. מחמד מחמד

נגד

המשיבים

:

1.

מפקד כוחות צה"ל ביו"ש

2. היועץ המשפטי לממשלה של

איו"ש

עתירה

לצו על-תנאי וצו ביניים

בשם

העותרים

:

עו"ד עזאם מוניר

בשם המשיבים: עו"ד ע' גולומב

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

עניינה של עתירה זו הוא בבקשה לאיחוד משפחות שהגישה העותרת 1, תושבת הכפר ברטעה שבתחומי הרשות הפלסטינית, למשיבים. המשיבים נתבקשו להנפיק רשיון לישיבת קבע לבעלה של העותרת, העותר 2, שהוא אזרח ירדן. לטענת העותרים, משהים המשיבים את תשובתם זה זמן רב, ונמנעים מלהיענות לבקשתם, למרות שהם הוכיחו כי מרכז חייהם הוא בכפר מגוריה של העותרת. לפיכך, עותרים הם לצו על תנאי המורה למשיבים לנמק את אי מתן תשובה עניינית על ידם, לבקשה. כמו כן, עותרים הם לצו ביניים במסגרתו יחוייבו המשיבים להעניק לעותר 2 היתר שהייה זמני.

העותרים לא צרפו לעתירה פניה למשיבים בעניין נשוא העתירה וממילא לא צרפו תשובה כלשהי, אם היתה כזו מצד המשיבים. די בכך כדי לדחות את העתירה על הסף. גם לגופו של עניין אין העתירה מגלה עילה.

סעיף 28 לנספח האזרחי להסכם הביניים קובע כי בקשות לאיחוד משפחות לתושבי הרשות הפלסטינית, צריכות להיות מוגשות לרשות וזו פונה לרשויות מדינת ישראל ומעניקה תושבות רק בכפוף לאישור מוקדם של המדינה ובהתאם למכסות שנתיות המוענקות לרשות על ידי המדינה. לפיכך, צריכה הבקשה להיות מופנית לרשות הפלסטינית ולא לרשויות בישראל (ראו: בג"ץ 1442/01 ראהם עבדאלהאדי מוסטפא נ' מדינת ישראל , (טרם פורסם); בג"ץ 8720/00 אחמד מוחמד חסן ואח' נ' שר הפנים , תקדין עליון 2001(1), 139).

אי לכך נדחית העתירה על הסף מחוסר עילה.

ניתן היום, י"ד בחשוון תשס"ב

(31.10.01).

ש ו פ ט ש

ו פ ט ת ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1בקשה לאיחוד משפחות של תושב הרשות הפלסטינית צריכה להיות מופנית לרשות הפלסטינית ולא לרשויות ישראל, בהתאם להסכם הביניים.