פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית
משפט גבוה לצדק
בג"ץ
1447/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. צפאא ראשד
2. חוסאם ראשד
נ ג ד
המשיב:
משרד הפנים – סניף חדרה
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד אבו עקל סאלח
בשם המשיב:
עו"ד אביטל סומפולינסקי
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותרים, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות וכי יוענק לעותר 2 (להלן: העותר) אזרחות ישראלית.
ביום 17.4.98 נישאה העותרת 1 (להלן: העותרת ), בעלת אזרחות ישראלית, לעותר, תושב האזור. רק ביום 19.3.06 פנו העותרים למשיב בבקשה לאיחוד משפחות והענקת מעמד בישראל לעותר.
לאחר קבלת עמדת גורמי הביטחון ושקילת האינטרס הציבורי, החליט המשיב, ביום 29.10.06, לדחות את בקשת העותרים לאיחוד משפחות נוכח העובדה, כי העותר משמש כשוטר ברשות הפלשתינית משנת 1996 ולכן מצוי הוא בניגוד אינטרסים, אשר אינו מאפשר הענקת מעמד קבע בישראל.
עם זאת, כעולה מתגובת המשיב מיום 4.7.07, המדיניות הנוהגת כיום במשרד הפנים הינה, כי בקשה לקבלת מעמד בישראל, אשר עולה ממנה כי המבקש מצוי בכפל נאמנויות, מועברת לראש מינהל אוכלוסין לשם קבלת החלטה סופית בעניין. לאור זאת, בקשתו של העותר נבחנה על-ידי ראש מינהל האוכלוסין, אשר דחה אותה נוכח ניגוד העניינים בו מצוי העותר.
מכאן העתירה שבפנינו.
בא-כוח העותרים טוען, כי אין זה נכון, שישנו ניגוד אינטרסים בין עבודתו של העותר כחוקר פלילי ברשות הפלשתינית ובין קבלת מעמד בישראל, שכן הרשות הפלשתינית אינה גוף עוין למדינת ישראל לאור הסכמי השלום שנחתמו בין הרשות לבין ישראל. כמו-כן, טוען בא-כוח העותרים, כי לעותר אין קשר כלשהו עם אף ארגון הפועל כנגד מדינת ישראל וביטחונה. עוד טוען הוא, כי העותרים הינם הורים לשתי בנות ואין ביכולתם לחיות בנפרד זה מזו.
מנגד, טוענת באת-כוח המשיב, כי דין העתירה להידחות, שכן לא נפל כל פגם בהחלטת משרד הפנים לסרב לבקשת העותרים לאיחוד משפחות.
דין העתירה להידחות על הסף.
כידוע, הלכה היא, כי מתחם שיקול-הדעת המוקנה לשר הפנים בבואו להחליט בבקשה ליתן לזר רישיון לישיבת קבע בישראל לפי סמכותו לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, הינו רחב ביותר והדבר נתון לשיקול-דעתו של שר הפנים (ראו בג"צ 431/89, 758/88 קנדל ריצ'רד ואח' נ' שר הפנים , פ"ד מו(4) 505; בג"צ 754/83 כריסטופר מרק רנקין ואח' נ' שר הפנים , פ"ד לח(4) 113). שר הפנים רשאי לשקול במסגרת שיקוליו את השאלה האם ההיענות לבקשה לשהות בישראל דרך קבע עלולה ליצור סכנה לשלום הציבור ולביטחונו, סכנה לשלום המדינה וביטחונה או לפגיעה בריבונות המדינה או באינטרסים חשובים אחרים שלה.
במקרה שבפנינו, קבע שר הפנים, כי עובדת היות העותר שוטר ברשות הפלשתינית מזה למעלה מעשר שנים, אינה מאפשרת מתן מעמד קבע בישראל לעותר, שכן העותר, כחלק ממנגנון הביטחון של הרשות הפלשתינית, חב חובת נאמנות כלפי הרשות ומחויב לאינטרסים שלה. במצב דברים זה נראה, כי בצדק קבע שר הפנים, כי העותר מצוי בניגוד אינטרסים ובנסיבות כאלה, הענקת מעמד קבע לעותר עלולה לסכן ולפגוע באינטרסים ביטחוניים וחיוניים של מדינת ישראל.
לא אחת נקבע על-ידי בית-משפט זה, כי יש להכיר בכך, ששר הפנים רשאי לדחות בקשה לאיחוד משפחות בישראל מן הטעם, שבן הזוג הזר הינו נושא משרה ברשות הפלשתינית. יפים לעניין זה דברים שנקבעו בבג"צ 3373/96 סיאהם זעאתרה נ' שר הפנים (לא פורסם, 16.10.96), שם דובר – בדומה למקרה שבפנינו - בשוטר במשטרה הפלשתינית עבורו ביקשה אשתו איחוד משפחות בישראל:
"...לדעת גורמי הבטחון, אין ליתן לבעלה של העותרת מס' 6 מעמד כלשהו במדינת ישראל וזאת מטעמים של פגיעה באינטרסים חיוניים של המדינה.
...
אשר לגופו של עניין, נחה דעתנו כי החומר שהיה נגד עיניו של שר הפנים מצדיק את החלטתו, לגופם של דברים, לסרב לבקשתן של העותרות (והכל על יסוד הנחה שמקום מגוריהן של עותרות אלו הוא בתחומי העיר ירושלים). סמכותו של שר הפנים על-פי חוק הכניסה לישראל הינה סמכות רחבה ביותר, ורשאי היה השר, על-פי חומר הראיות שהונח לפניו, לסרב לעותרות את מבוקשן. לא נמצא לנו יסוד להתערבותנו בהחלטתו של שר הפנים לסרב ליתן לבעליהן של העותרות, לכל אחד מהם לעצמו, רישיון לישיבת קבע בישראל.
אנו מחליטים לדחות את עתירותיהן של העותרות מס' 3 ו-6".
כך למשל, גם בבג"צ 2898/97 רביחה עטיה נ' שר הפנים (לא פורסם, 3.5.98), דובר בבקשה לאיחוד משפחות, שנדחתה נוכח העובדה, שהעותרים שימשו נושאי משרה ברשות הפלשתינית:
"עיינו בעתירה ובתגובה לה. לדעתנו, אין עילה שנתערב בשיקול דעת שר הפנים כשהחליט שלא ליתן רשיון לישיבת קבע בישראל, למשיב השני, לנוכח תפקידו, בו הוא משמש כסגן יושב ראש הסהר האדום הפלסטיני, ומכהן על תקן מנכ"ל במשרד הבריאות הפלסטיני.
העתירה נדחית".
דברים אלה יפים אף לענייננו. שכן, בנסיבות בהן עמדת המשיב הינה, כי אין מקום לאשר את הבקשה לאיחוד משפחות נוכח היות העותר חלק ממנגנון הביטחון של הרשות הפלשתינית, אין מקום להתערבות בית-משפט זה בהחלטתו זו ודין העתירה להידחות.
אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, י' באייר התשס"ח (15.5.2008).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט