בג"ץ 1475/19 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

השופט נ' סולברג :

1.

העתירה שלפנינו הוכתרה כ'תלונה'. עד כמה שניתן להבין מן האמור בה, העותר מבקש כי נורה לבית הדין הרבני הגדול שיבטל באופן רטרואקטיבי את המאסר האזרחי שהוטל עליו בגין סרבנותו ליתן גט לאשתו.

2.

ביום 29.9.2016 נגזרו על העותר 6.5 שנות מאסר בשל הרשעתו בפלילים. בגזר הדין נקבע, כי מניין ימי מאסרו יחל להימנות מיום מעצרו, היינו מיום 24.2.2015. לצד ההליכים הפליליים נגד העותר, התנהלה נגדו תביעת גירושין שהגישה אשתו בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. העותר סירב ליתן גט לאשתו, ניתנה פקודת מאסר נגדו, והוטלו עליו סנקציות שונות. בהחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 18.6.2018 נקבע, כי משלא הגיעו העותר ואשתו לכדי הסכמות ביניהם, הסנקציות שהוטלו עליו – יושהו. בהחלטה נוספת שניתנה במהלך חודש ספטמבר 2019 על-ידי בית הדין הרבני הגדול הובהר, כי גם תקופת המאסר שהוטלה על-ידי בית הדין האזורי – תצומצם.

3.

בעת האחרונה (לאחר יום 23.1.2019), הגיש ב"כ העותר לבית הדין הרבני הגדול 'בקשה דחופה למתן החלטה'. בבקשתו טען, כי "מכיוון שהאשה הוכיחה בדיון האחרון שאינה מעוניינת כלל לקבל את הגט, מבוקש לבטל רטרואקטיבית את המאסר" . בעתירה שלפנינו, לא צוין האם ניתנה החלטה בבקשה על-ידי בית הדין הרבני הגדול. משלא צוין הדבר, ולא צורפה החלטה שכזו, הרי שדין העתירה שלפנינו להידחות מחמת אי-מיצוי הליכים. בתי הדין הרבניים השונים דנים מזה זמן בתביעת הגירושין שהוגשה נגד העותר. בשנה החולפת נעתר בית הדין הרבני הגדול לבקשות שונות שהגיש העותר, ובין היתר השהה את הסנקציות שהוטלו עליו. משאלה הם פני הדברים, לא ברור מדוע נחפז העותר להגיש את עתירתו, עתירה שהטענות בה נוסחו בחוסר בהירות, מבלי שצוין מיהי המשיבה להליך, וכשקיים קושי של ממש להבין מהו הסעד שאותו מבקש העותר. אעיר, כי אף אם העתירה היתה מוגשת בתום ההתדיינות לפני בית הדין הרבני הגדול, גדר התערבותו של בית משפט זה היה מצומצם למדי. "כידוע, בית המשפט העליון אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי הדין הרבניים. התערבות בהכרעה של בית דין רבני תיעשה אפוא בנסיבות חריגות בלבד" (ראו למשל: בג"ץ 7070/16

פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פסקה 8 (4.1.2017)).

אשר על כן, נדחית העתירה בזאת על הסף.