בג"ץ 14886-11-24 בג"ץ 14886-11-24

השופטת יעל וילנר:

1.בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיב 1, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים (להלן: המשנה לפרקליט המדינה) למסור למשיבה 2, משטרת ישראל (להלן: משטרת ישראל), את החלטתו בעניין חקירת המשיב 3 באזהרה (להלן: המשיב).

רקע וטענות הצדדים

2.העותרת היא בת זוגו של סגן ניצב במשטרת ישראל. כנטען בעתירה, ביום 6.7.2024 צילם המשיב – עיתונאי בעיסוקו – את העותרת וילדיה הקטינים ללא רשות בשטח שמצוי, כך נטען, בתחום ביתה הפרטי; ובהמשך לכך, פרסם את התמונות במסגרת תכנית תחקירים אשר משודרת באחד מערוצי הטלוויזיה. בעקבות מעשים אלו, בימים 6.7.2024 ו-15.7.2024, הגישה העותרת למשטרה תלונות נגד המשיב בטענה, בין היתר, לפגיעה בפרטיותה ולהסגת גבול. בחלוף מספר ימים פנתה העותרת למשטרה לבירור סטטוס הטיפול בתלונות שהגישה, ובמענה לכך נמסר לה כי בשים לב לכך שהמשיב הוא עיתונאי ולהוראות נוהל משטרת ישראל 300.01.227 "זימון עיתונאי לחקירה ועריכת חיפוש" (10.11.2020) (להלן: נוהל זימון עיתונאי לחקירה) – חקירתו מותנית בקבלת אישור המשנה לפרקליט המדינה. כן צוין כי נכון לאותו שלב, משטרת ישראל ממתינה לקבלת האישור האמור.

3.ביום 12.8.2024 פנתה העותרת למשנה לפרקליט המדינה בבקשה לקבלת עדכון בנוגע לטיפול בעניינה, וביום 16.9.2024, פנתה בשנית באותו עניין. ביום 19.9.2024 השיב המשנה לפרקליט המדינה לפניית העותרת מיום 12.8.2024 וציין, בין היתר, כי העניין מצוי בטיפולו וכי טרם גובשה החלטה סופית בנושא.

4.מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה טוענת העותרת כי בנסיבות העניין המשיבים 2-1 לא עמדו בחובתם לקבל החלטה בנוגע לפתיחה בחקירה נגד המשיב בתוך זמן סביר. העותרת סבורה, בעיקרו של דבר, כי בשים לב לכך שקיים תיעוד מלא של האירוע מושא תלונותיה, ומשכלל החומר הרלוונטי נמסר למשיבים 2-1, היה עליהם לקבל החלטה בנושא זה מכבר.

5.המשיבים 2-1 טוענים מנגד, כי בשים לב לכך שהמשנה לפרקליט המדינה טרם קיבל החלטה בעניין – העתירה מוקדמת ויש לדחותה על הסף. עוד הודגש כי לפי נוהל זימון עיתונאי לחקירה ולפי הנחיית פרקליט המדינה 14.12 "אישור לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין בעבירות או עניינים בעלי רגישות מיוחדת" (3.12.2023) (להלן: הנחיית פרקליט המדינה), בחינת הטיפול בעניינה של העותרת נבחן על ידי הגורמים המוסמכים במשטרת ישראל והועבר לבחינת המשנה לפרקליט המדינה, אשר טרם הכריע סופית בעניין. כן נטען כי העותרת לא הראתה כי משך הזמן שנדרש למשנה לפרקליט המדינה לצורך טיפול מעניינה חרג ממשך הטיפול הסביר בנסיבות העניין ויש אפוא לאפשר לגורמי המקצוע למצות את הבחינה.

6.המשיב חוזר, בעיקרו של דבר, על טענות המשיבים 2-1 ומוסיף כי במסגרת עבודתו העיתונאית ערך תחקיר בנוגע לבן זוגה של העותרת, ובין היתר תיעד שיחה שקיים עמו בשטח ציבורי שאליו פלשו בני הזוג. בנוסף, טוען המשיב כי משהעותרת לא ציינה כי הגישה הליך אזרחי נגד המשיב ונתבעים נוספים בעניין נושא העתירה, ואף ציינה את ההפך – כי לא מתקיים עוד שום הליך הנוגע למסכת העובדתית שבעתירה, הרי שיש לדחות את העתירה על הסף אף מחמת חוסר ניקיון כפיים. לבסוף, המשיב מדגיש כי בשים לב להשלכות שכרוכות בפתיחה בחקירה נגד עיתונאי בשל עבודתו העיתונאית, יש מקום לאפשר לגורמי המקצוע הרלוונטיים לבחון את פניות העותרת בזהירות המתבקשת.

דיון והכרעה

7.דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת.

8.כפי שעולה מתגובת המשיבים 2-1, הנושא שבמוקד העתירה נבחן בימים אלו על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים לפי הוראות נוהל זימון עיתונאי לחקירה והנחיית פרקליט המדינה, וטרם גובשה החלטה סופית בעניין זה. כפי שנפסק בעבר, בית משפט זה לא יידרש לעתירה שמוגשת בטרם קיבלה הרשות המוסמכת החלטה סופית בעניין נושא העתירה, שכן, ככלל, יש לאפשר לגורמי המקצוע להשלים את תהליך קבלת ההחלטות בנושא. בענייננו, משטרם התקבלה החלטה סופית בעניינה של העותרת, יש להורות על דחיית העתירה מחמת היותה מוקדמת (בג"ץ 2624/24 התנועה לטוהר המידות נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 6 (9.6.2024); בג"ץ 8641/23 שרייבר נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 2 (11.4.2024)).

9.עוד יצוין, כי כפי שנפסק בעבר, על הרשויות המוסמכות להקפיד כי החלטות שעניינן בפתיחה בחקירה יתקבלו תוך זמן סביר בנסיבות העניין; ואולם, בשים לב לטיב הסוגיה בענייננו ומורכבותה – איננו סבורים שפרק הזמן שחלף מהגשת התלונה ועד הגשת העתירה דנן מצדיק את התערבותנו בשיקול דעת המשיבים 2-1 בנדון (ראו: בג"ץ 1081/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה, פסקה 7 (20.3.2019); בג"ץ 7323/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (28.8.2008)).

10.מכל הטעמים האמורים, העתירה נדחית.

העותרת תישא בהוצאת המשיבים 1 ו-2 בסך 2,500 ש"ח ובהוצאות המשיב 3 בסך 2,500 ש"ח.