ע"א 1499/99 אדיטק בע"מ נ. א. ארנסון בע"מ

בפני בקשה להמרת החיוב בהפקדת ערבון, בערובה. בקשת המערערת היא, כי יותר לה להפקיד ערבות של חברה עיסקית אחרת "מכון אלול - המכון הישראלי לקידום הניהול והעסקים בע"מ", (להלן: אלול) בצירוף ערבותו האישית של מנהל המבקשת מר אריה טייטלר.

בבקשה נטען, כי המבקשת איננה פעילה מזה כמה שנים, וכי אין באפשרותה להפקיד או להמציא ערבות בנקאית בגובה הערבון שנקבע. כן נטען, כי אף מר אריה טייטלר, מנהל המבקשת אינו יכול לעמוד בהפקדת הערובה שנקבעה. בתמיכה לטענה זו צורפו תצהירו של מר אריה טייטלר וכן העתקים מתלושי משכורותיו. עם זאת הוצעה, כאמור, ערבותה של אלול, אשר מר טייטלר משמש כמנהלה.

לטענת המבקשת, סיכוייה בערעור טובים, ואין הצדקה שבשל חוסר יכולתה הכלכלית לגייס את סכום הערבון שנקבע, יינעלו בפניה שערי בית המשפט.

בתגובה שהגישה המבקשת לאחר הגשת תגובות המשיבות, ציינה כי בפרק הזמן שחלף עלתה משכורתו של מר טייטלר, וכן נמצא מימון חלקי לערבון מאת בעל המניות של המערערת. לפיכך צימצמה את בקשתה לסכום של 10,000 ש"ח בלבד, מחצית סכום הערבון, ואילו את המחצית האחרת הודיעה כי באפשרותה להפקיד.

המשיבות מתנגדות לבקשה. בתגובת המשיבה מס' 1 נטען, כי המערערת נקלעה לקשיים כספיים כבר בשנת 1985 ומאז אין היא עומדת בהתחייבויותיה, ואף נמנעה מתשלום ההוצאות שנפסקו לחובתה בהחלטה נשוא ערעור זה. לגבי הערבויות שהוצעו טוענת המשיבה, כי אין הן יכולות לשמש ערבויות טובות: ערבותו של מנהל המערערת אינה מספיקה כיון שלפי עדותו שלו, הוא חסר אמצעים כספיים. לגבי ערבותה של אלול טוענת משיבה 1 כי לא נטען ולא הוכח כי היא בעלת יכולת כספית או רכוש. זאת ועוד, חברה זו אינה משלמת אגרות שנתיות לרשם החברות החל משנת 1993, כך שככל הוראה מעמדה הכלכלי אינו איתן. ואם אין מסקנה זו נכונה, הרי אין מניעה כי חברה זו תפקיד את הערבון שנקבע בתיק. עוד נטען, כי בעל המניות העיקרי של המערערת, אשר אף השתתף במו"מ עם מנהל המשיבה, הוא איש עסקים פעיל, ויכול לעמוד בחובת ההפקדה.

בתגובת המשיבה מס' 2 נטען, כי במקרה זה, כאשר התובעת היא חברה שאינה פעילה וללא נכסים, אשר בעל מניותיה העיקרי מתגורר בחו"ל, גוברת חשיבותו של הערבון כאמצעי לגביית ההוצאות. לעניין הערבויות שהציעה המערערת נטען כי הערבות המוצעת הנה ערבות של חברה עסקית אחרת אשר למשיבה לא ידוע דבר אודותיה, ואשר לא הובאה כל ראיה לטיבה וליכולתה לעמוד בדרישות הערבות. לעניין ערבותו האישית של מנהלה של המערערת נטען, כי אינה יכולה לשמש ערובה טובה בנסיבות בהן אין הוא יכול לקבל אשראי מהבנק, וכאשר משכורתו עומדת על סך 4,000 ש"ח וממנה מפרנס הוא משפחה בת חמש נפשות. אף משיבה זו ציינה, כי המערערת טרם שלמה הוצאות שנפסקו לזכותה על ידי בית משפט קמא.

נראה לי כי דין הבקשה להידחות.

על פי תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: התקנות), על המערער להבטיח את הוצאות המשיב. תקנה 429 קובעת, כי הרשם רשאי להרשות למערער מתן ערובה סבירה אחרת במקום ערבון. בצדק טענו המשיבות, כי הצעת הערובה שהציעה המערערת אינה יכולה לבוא תחת הפקדת ערבון. כאמור הצעתה של המערערת היא, כי יופקדו בתיק בית המשפט שתי ערבויות, האחת של חברה אחרת שמר טייטלר מנהל המערערת הוא מנהלה, והשניה ערבות אישית של מר טייטלר. בבקשה ובמסמכים שצורפו לה לא נמסרו כל פרטים באשר למצבה הכלכלי של חברה זו. הפרטים היחידים שנמסרו, הובאו בתשובה שהגישה המערערת לתגובות המשיבות ובלא שנתמכו במסמכים רלבנטיים להערכת יכולתה הכלכלית של החברה. לפיכך אין באפשרותי לקבוע, כי ערבות זו יכולה לשמש ערובה סבירה להבטחת הוצאות המשיבות.

אינני מקבלת גם את ההצעה הנוספת, למתן ערבות אישית של מנהל המערערת. כאמור, לגבי מצבו הכלכלי של מר טייטלר נטען, כי הכנסתו החודשית המשמשת לפרנסת משפחתו עומדת על כ- 4,000 ש"ח לחודש, וכי אין ברשותו מקורות אחרים מהם יוכל לגייס את הסכום הדרוש לערבון. בנסיבות אלה אינני יכולה להניח, שלמרות שאין באפשרותו לעמוד כעת בהפקדת הערבון, יוכל לעשות כן אם ייפסקו הוצאות לזכות המשיבות.

במצב זה, הערבויות שהוצעו על ידי המערערת אינן יכולות "לשמש בטוחה זמינה, יעילה ובת-מימוש להוצאות שעשויות להיפסק נגד המערער" (ע"א 460/94 דליה ברנע נ' אדוארדה פרימר , תקדין עליון 94(3), עמ' 1337), דהיינו, אינן יכולות לשמש "ערובה סבירה אחרת" במובנה של תקנה 429 לתקנות.

זאת ועוד: כאשר פונה תאגיד בבקשה לפטרו מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון, כי אז יש להביא בחשבון לא רק את מצבו של התאגיד, אלא את אפשרויותיהם הכלכליות של בעלי העניין בתאגיד (ע"א 794/89, בש"א 505/89, דנאר בע"מ נגד בנק הפועלים בע"מ , תקדין עליון 90(1)173; בש"א 3524/94, אמריקן פיילס נגד הוצאת מודיעין ואח' , תקדין עליון 94(3) 526; רע"א 4375/98, בן יעקב תעשיות מזון בע"מ נגד אוסם תעשיות מזון בע"מ , תקדין עליון 2000(1) 657.

במקרה זה נראה כי בעל המניות העיקרי של המבקשת מסוגל לעמוד בהפקדת הערבון, והמבקשת אף הודיעה, בתגובתה המאוחרת, על הסכמתו לממן חלק מן הערבון. בהעדר נימוק שיצדיק זאת, איני רואה עילה לפטור אותו מהפקדת יתרת הסכום.

לגבי בקשתה של המערערת לעיין בסכום הערבון שקבע המזכיר הראשי, שנכללה בתשובתה לתגובות המשיבות, אציין, כי הסכום שנקבע בערעור זה אינו חורג מן המקובל בערעורים אזרחיים המוגשים לבית משפט זה, ונקבע על בסיס הערכה סבירה של סכומי ההוצאות הנפסקים בו.

לפיכך, הבקשה נדחית. על המערערת להפקיד את הערבון או ערבות בנקאית, בסכום שנקבע ובתנאים שנקבעו בהודעה על קביעת ערבון, תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו.

אין צו להוצאות.