החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1501/04 עדנאן חוסני עזאם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · עיכוב ביצוע עונש מאסרעתירה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בדרך של החלטה לפנים משורת הדין, לאחר דחיית טענת ההליך הלא נכון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע כי בקשה לעיכוב נוסף של ביצוע מאסר, שהוגשה בדרך של עתירה ולא בקשת רשות ערעור עם בקשה לעיכוב ביצוע, ראויה להידחות. עם זאת, לפנים משורת הדין הוא הורה על עיכוב ביצוע המאסר עד 22.2.04, בתנאי שתוגש בקשת רשות ערעור במועד שנקבע.

העובדות

העותר נידון למאסר בן שני חודשים, ותחילתו נדחתה מספר פעמים בארכות. ביום הדיון הגיש העותר בקשה נוספת לעיכוב ביצוע המאסר בדרך של עתירה במקום בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר של העותר נוכח בקשתו לעיכוב נוסף, כאשר ההליך שהוגש אינו ההליך הנכון לעיכוב ביצוע?

הלכות

  1. 1

    בקשה לעיכוב נוסף של ביצוע עונש מאסר, לאחר ארכות שניתנו בעבר, ראויה להידחות; ההליך שננקט אינו הנכון, שכן יש להגיש בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע במסגרתה.

    ״הוסף לכך את העובדה שההליך אינו ההליך הנכון - תחת אשר יגיש בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ועימה בקשה לעיכוב ביצוע״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נוכח הדחייה העקרונית, מוענק עיכוב ביצוע לפנים משורת הדין עד מועד מוגדר, בתנאי שתוגש בקשת רשות ערעור במועד שנקבע.

    ״ואולם לפנים משורת הדין אני מחליט לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר על העותר עד ליום 22.2.04 ועד בכלל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר
  • בקשת רשות ערעור
  • עתירה
  • לפנים משורת הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

1501/04 - א'

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

העותר:

עדנאן חוסני עזאם

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת

ישראל

2. משרד המשפטים-הנהלת בתי המשפט

3. כבוד בית המשפט השלום בירושלים

עתירה למתן צו ביניים וצו על-תנאי והודעה מיום 15.2.04 מטעם העותר

החלטה

העותר אמור לרצות מאסר בן שני חודשים. תחילתו של המאסר אמורה הייתה להיות היום, יום ראשון, 15.2.04 לאחר שהעותר זכה בארכות עוד ועוד לתחילת ריצוי המאסר. היום הגיש העותר בקשה לעיכוב נוסף של ביצוע עונש המאסר ומטעם זה בלבד ראוי היה לדחות את בקשתו. הוסף לכך את העובדה שההליך אינו ההליך הנכון - תחת אשר יגיש בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ועימה בקשה לעיכוב ביצוע, הגיש את העתירה הנוכחית - וידעת כי אכן דין העתירה להידחות.

ואולם לפנים משורת הדין אני מחליט לעכב את ביצוע עונש המאסר שנגזר על העותר עד ליום 22.2.04 ועד בכלל. באותו יום יתייצב העותר לריצוי עונשו עד השעה 10:00 בבית-המעצר שברחוב חשין, ירושלים (מגרש הרוסים). הנחתי היא כי במועד שבעה ימים - לא ביום האחרון - תוגש מטעם העותר בקשה לרשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ועימה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. אם לא תוגש הבקשה כאמור, כי אז יוחלט בעתירה הנוכחית, וקרוב לוודאי כי תידחה על הסף.

היום, כ"ג בשבט תשס"ד (15.02.2004)

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04015010_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"פ 1751/04עדנאן חוסני עזאם נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1בקשה לעיכוב נוסף של ביצוע עונש מאסר, לאחר ארכות שניתנו בעבר, ראויה להידחות; ההליך שננקט אינו הנכון, שכן יש להגיש בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע במסגרתה.
  2. 2נוכח הדחייה העקרונית, מוענק עיכוב ביצוע לפנים משורת הדין עד מועד מוגדר, בתנאי שתוגש בקשת רשות ערעור במועד שנקבע.