בג"ץ 1538-23 בג"ץ 1538-23

השופט נ' סולברג:

1.בעתירה שלפנינו מבקש העותר, מר משה שירי, תושב אור יהודה, כי נורה למשיבה 1, משטרת ישראל, לפתוח בחקירה פלילית, או בבדיקה מקדימה, בנוגע לעבירות פליליות שביצעו, על פי טענתו, המשיבה 2 – עיריית אור יהודה, והמשיבה 3 – ראשת העירייה. לטענת העותר, התגבשה תשתית ראשונית לביצוע שורה של עבירות, ובכללן עבירות של "הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה שימוש לרעה בכוח המרה, רישום כוזב במסמכים, שוחד, הלבנת הון והשתמטות מתשלום מס".

2.לפי הנטען בעתירה, העותר הגיש למשטרת ישראל מספר תלונות, בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2022, שבגדרן העלה את הטענות לביצוע עבירות שחיתות על-ידי ראשת עיריית אור יהודה. בהמשך, כמתואר בעתירה ובנספחיה, פנה העותר למשטרה, כמה פעמים, בבקשה לברר את סטטוס הטיפול בתלונותיו, ונענה, כי הנושא נמצא בטיפול הגורמים הרלבנטיים, וכי תישלח תשובה עדכנית ביחס לטיפול זה, ברגע שתתקבל החלטה סופית.

3.ביום 22.2.2023, בטרם התקבלה החלטה בתלונותיו של העותר, הוגשה העתירה דנא. בו ביום, הוריתי למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה. המשיבות 3-2 הגישו תגובתן ביום 24.4.2023, בגדרה ביקשו כי נדחה את העתירה, על הסף ולגופה.

4.ביום 1.5.2023 הגישו המשיבות 1 ו-4 את תגובתן לעתירה. בתוך כך, ציינו המשיבות 1 ו-4 כי ביום 18.4.2023 נשלח לב"כ העותר מכתב, בו נמסר לו כי בעקבות התלונות שהוגשו נפתחו מספר תיקי חקירה נגד עיריית אור יהודה והעומדת בראשה; אך לאחר בחינת הטענות לעומק על ידי מדור חקירות במשטרה, הוחלט כי אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית. כן צוין, כי ניתן לערור על ההחלטה בהתאם לקבוע בהוראות הדין. לאור האמור, ביקשו המשיבות 1 ו-4 לדחות העתירה על הסף, בשל אי מיצוי הליכים, שהרי באפשרותו של העותר לערור על ההחלטה, בהתאם להוראת הדין. המשיבות 1-4 הוסיפו וציינו, כי ביום 1.5.2023 פנו אל ב"כ העותר, לברר אם בכוונת העותר למחוק את העתירה, אי מיצוי ההליכים כאמור, אך נענו כי העותר עומד על עתירתו.

דין העתירה להידחות על הסף, מחמת אי מיצוי הליכים.

5.כמפורט בתגובת המשיבות 1 ו-4, משעה שניתנה החלטה על ידי גורמי האכיפה המוסמכים לסגור את תיק החקירה, באפשרותו של העותר לערור על ההחלטה, בהתאם לסדרי הדין הקבועים בסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. מעבר לכך, נראה כי העתירה במתכונתה הנוכחית, שהוגדרה אף על-ידי העותר כעתירה העוסקת "בסירובה של המשיבה 1 להשיב לפניותיו של העותר", אינה אקטואלית יותר, משעה שניתנה החלטה סופית ביחס לפניותיו של העותר; לא מבחינת הסעדים שנוסחו בה, ולא מבחינת הנימוקים המשפטיים המופיעים בה.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

משעמד העותר על בירור העתירה שלא לצורך, הוא יִשא בהוצאות המשיבות, בסך של 750 ₪ לכל אחת, ובסה"כ 3,000 ₪.