בג"ץ 2427-23 בג"ץ 2427-23

השופטת ג' כנפי-שטייניץ:

1.בנם המנוח של העותרים, מחמוד ארסלן (להלן: המנוח), היה נתון במעצר עד לתום ההליכים הפליליים שהתנהלו בעניינו, במתקן הכליאה צלמון. ביום 19.4.2022 נמצא המנוח במקלחות מתקן הכליאה, כשהוא תלוי באמצעות מכנסיו. המנוח פונה לבית חולים, ושעות ספורות לאחר מכן נקבע מותו. עוד באותו יום נפתח תיק חקירה לבירור נסיבות מותו של המנוח (להלן: תיק החקירה). משאירע מותו בעת שהמנוח היה נתון במשמורת חוקית, הגישה היחידה החוקרת במשטרת ישראל לבית משפט השלום בטבריה, ביום 21.4.2022, בקשה לחקירת סיבת מוות (חס"ם 35980-04-22). בית משפט השלום, בהחלטתו מיום 2.5.202, הורה על סגירת תיק החקירה, לאחר שמצא כי לא קם חשד שמותו של המנוח נגרם בעבירה או באלימות. בקשת העותר 1 (להלן: העותר) לחדש את הדיון בתיק, נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 16.11.2022, וערר שהוגש על-ידי העותר על החלטה זו, לבית המשפט המחוזי בנצרת, נמחק לאחר שהעותר חזר בו מעררו (ע"ח 58717-11-22). ביום 14.6.2022 הורתה פרקליטת מחוז צפון (פלילי) על סגירת תיק החקירה בהיעדר חשד לפלילים. יוער כי החלטה זו הובאה לידיעת העותר, אביו של המנוח, בעת הדיון שהתקיים בעררו ביום 1.12.2022 בבית המשפט המחוזי בנצרת.

2.העותרים טוענים בעתירתם כי מותו של המנוח הותיר שאלות רבות שלא ניתן להן מענה, ומלינים על החלטת פרקליטת מחוז צפון לסגור את תיק החקירה, הלוקה לטענתם בחוסר סבירות קיצונית. עוד הם מבקשים להורות למשיבים לפתוח בחקירה יסודית ומעמיקה באשר לנסיבות מותו של בנם, וככל הנדרש, להעמיד לדין את הגורמים האחראים לכך.

3.המשיבים טענו בתגובתם המקדמית כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים ובשל היותה של העתירה מוקדמת, זאת משעה שנתקבלה החלטה לסגור את תיק החקירה שבמוקד העתירה, והחלטה זו לא נתקפה בערר כדין. לנוכח האמור בתגובת המשיבים, נתבקשו העותרים להודיע מדוע לא תימחק עתירתם מן הטעמים האמורים. בהודעתם טענו העותרים כי המשיבים לא עדכנו אותם בדבר הצורך להגיש ערר, וכי בנסיבות העניין יש לקיים דיון בעתירה.

4.דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים ובשל היותה מוקדמת. כפי שפורט בתגובת המשיבים, סעיף 64(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982, מקנה לעותרים זכות לערור על החלטת פרקליטת המחוז בדבר סגירת תיק חקירה. סעיף 65 לחוק מוסיף וקובע את המועד להגשת הערר, כמו גם סמכות להארכת המועד האמור. בענייננו, העותרים לא פעלו להגשת ערר על החלטת פרקליטת המחוז שהורתה על סגירת תיק החקירה, ואף לא להגשת בקשה לארכת מועד להגשת ערר. במצב דברים זה, לא עמדו העותרים בחובתם למיצוי הליכים לפני פנייה לבית משפט זה (וראו, למשל: בג"ץ 1538/23 שירי נ' משטרת ישראל, פסקה 5 (4.5.2023); בג"ץ 8041/21 חמדאן נ' משטרת ישראל, פסקה 8 (26.1.2022)). חרף ההבנה לעניינם של העותרים, משלא מוצה אפיק הערר, אין עילה להתערבותו של בית המשפט בשלב מוקדם זה.

מבלי לנקוט עמדה, הנחתנו היא שאם תוגש בקשה מתאימה להארכת מועד להגשת ערר, זו תיבחן בנפש חפצה.

אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.