בג"ץ 157/03 עודד פיין נ. שר הבטחון

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה שבכותרת, בעקבות מחיקת העתירה לבקשת העותר.

לאחר שעיינתי בבקשה לפסיקת הוצאות, בתגובה לה, בעתירה ובתגובות לה, נראה לי כי יש ממש בבקשה. מתברר מן החומר, כי העתירה הוגשה ביום 6.1.03, יום לפני הדיון של המשיבים בשאלת מעמדם של הספורטאים מענף האופניים. ברם, מתגובת המשיבים 1 ו-2 לעתירה עולה, כי בדיון האמור הוחלט על מתן מעמד של ספורטאי פעיל למשיב 4, ועל כך שמשיב 5 לא יוכל ליהנות ממעמד של ספורטאי מצטיין או ספורטאי פעיל, בשל היחידה בה הוא משרת. על רקע זה, התפנה מקום למתן מעמד של ספורטאי פעיל לעותר. מן החומר עולה, כי עוד בדיון האמור אף הועלתה בקשה, על רקע ההתפתחויות הנוגעות למשיב 5, כי העותר יקבל מעמד של ספורטאי פעיל. אף כי בדיון האמור לא הוחלט סופית על כך, בסופם של דברים אמנם ניתן לעותר מעמד כזה.

יוצא מכך, שמתן המעמד המבוקש לעותר לא היה תולדה של קבלת עמדתו לגופם של דברים, אלא של התפתחות שאירעה בסמוך להגשת העתירה, בדיון שנערך בנושא העתירה. מבחינה זו, יש ממש בטענה, אשר עלתה בתגובה שהגישו משיבים 1 ו-2, כי בעת הגשתה היתה העתירה מוקדמת, שכן הוגשה בטרם התקיים הדיון האמור. נוכח התפתחות הדברים בדיון האמור, קיימת אפשרות סבירה כי אילו המתין העותר למתן החלטה בעניין, כי אז עשויה היתה העתירה להיחסך, וממילא היו ההוצאות בהן נשא משיב 4 עשויות להיחסך.

במצב זה, גרמה הגשת העתירה, במועד בו הוגשה, לכך שהמשיב 4 נשא בהוצאות על הכנת תגובה לה. אין בידי לקבוע, על יסוד החומר שבפניי, כי הטענות של העותר לפיהן היה מקום לדרגו לפני המשיב 4 בדין יסודן, והכרעה בעניין זה נמנעה, נוכח מחיקת העתירה לבקשת העותר. בנסיבות דומות כבר צויין בבג"צ 703/89 ענת מכבסת קיטור בע"מ נ' משרד הבריאות תק-על 90(2), 149, כי:

"בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו צריך וחייב להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים כדי לעמוד על זכויותיו. כפועל יוצא מכך חייב בעל דין להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו."

על רקע זה, חוייב העותרת באותה פרשה בהוצאות משיבה 4, אותה צירפה להליך כמי שהיתה עלולה להיפגע מתוצאותיו, לאחר שקיבלה את הסעד שביקשה בהסכמת המשיבים האחרים, ולאחר שלא ניתן היה לקבוע כי טענות העותרת שם כנגד משיבה 4 היו מבוססות. בית המשפט ציין, כי לאחר שהעתירה בוטלה, באורח חד צדדי, ככל שהדברים היו קשורים למשיבה 4, מן הדין כי בנסיבות אלה תישא העותרת שם בהוצאות אותה המשיבה.

דברים אלה יפים בעיקרם גם למקרה שבפניי. על רקע זה, ומה גם שעולה מנסיבות העניין כי יש ממש בטענה כי העתירה היתה, בעת שהוגשה, עתירה מוקדמת, נראה לי מן הדין לחייב את העותר בהוצאות המשיב 4, בסך כולל של 8,000 ₪. לסכום זה יש לצרף מס ערך מוסף כחוק, וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.