פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
160/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרים:
1. אסתר מרדכי
2. חגית קלטי
3. יצחק קריאף
4. האגודה הישראלית לסכרת
נ ג ד
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד ענת (כהן) קאופמן
פסק-דין
השופט י' עמית:
העותרים מבקשים להורות למוסד לביטוח לאומי לבטל את הנחיותיו לגבי פרשנות סעיף 4(6) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התוספת ).
למרות הניסיון לעטות על העתירה איצטלא משפטית-עקרונית, עניינה של העתירה הוא בנושאים מובהקים שברפואה הנדונים מעשה של יום ביומו בבית הדין לעבודה, לו מסורה הסמכות הייחודית לדון בערעור על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים, כאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
יתרה מזו. כפי שעולה מהעתירה גופא, עניינם של שלושת העותרים תלוי ועומד בהליכים שונים בפני בתי הדין לעבודה, וכפי שנמצאתי למד מתגובת המשיב, ביני לביני אף ניתן פסק דין בעניינה של העותרת 2 ועניינה הוחזר לוועדה הרפואית לעררים.
פנייה ל בית המשפט הגבוה לצדק אינה תחליף לפנייה אל ערכאת הערעור המוסמכת וככלל, אין בית משפט
זה דן בעתירה כל עוד לא מיצה העותר סעד חלופי שעומד לו על פי דין (ראו בג"ץ 7190/05 אריה לובל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.1.2006), בפסקאות 11-12). קל וחומר, מקום בו תלוי ועומד הליך באותו נושא (השוו: בג"ץ 7971/08 פלונית נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.9.2008), בפסקה 3).
אציין כי עתירה שהוגשה ל בית משפט זה בנושא סעיף 4(6) לתוספת נמחקה לאחר שעניינו של העותר הוחזר לדיון בפני הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתפעיל את שיקול דעתה המקצועי באופן עצמאי מבלי שתראה עצמה מחויבת להנחיית המוסד לביטוח לאומי
(בג"ץ 3529/09 חנוך זגגי נ' רשות המיסים בישראל והועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה אצל המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 19.8.2009)).
אשר על כן, ייכבדו העותרים 1-3 וימשיכו להתדיין בפני הערכאה המוסמכת בהליך המתאים. משכך, נשמט גם הבסיס לגבי העותרת 4, שעתירתה נותרה חסרת תשתית עובדתית לגבי עותר קונקרטי.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, ז' באדר התש"ע (21.2.10).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט