בג"ץ 167/04 פתחיה ג'בארין נ. שר הפנים-מדינת ישראל

השופטת מ' נאור:

1.העותרים, אזרחית ישראלית ותושבת ישראל, ובעלה תושב השטחים, הגישו עתירה בעניין איחוד משפחות.

2.עוד בשנת 1994 הגישו העותרים בקשה למתן רשיון לישיבת קבע בישראל עבור הבעל. העותרים טוענים כי "טרם נשלחה תשובה כלשהי עד עצם היום הזה", ואילו המשיבים מצרפים לתגובתם הודעת דחייה, מטעמים בטחוניים, שנשלחה לעותרים עוד ביום 9.7.1997.

3.דין העתירה להדחות על הסף. העתירה הוגשה ביום 7.1.2004, שנים רבות לאחר דחיית הבקשה. העתירה לוקה בשיהוי כבד. מכל מקום העותרים צריכים היו – בחלוף הזמן – להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות. ב-31.7.2003 נתקבל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, ולפיו לא ניתן להיעתר, כיום, לבקשה. נגד החוק הוגשו עתירות התלויות ועומדות בפני בית המשפט.

4.לאחר שיינתן פסק הדין בעתירות העקרוניות, יוכלו העותרים לחדש פנייתם למשרד הפנים אם תמצא להם עילה לעשות כן.

5.העתירה נדחית על הסף ועמה הבקשה לצו ביניים.