החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1673/00 בני לוי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בתקופת המתנה לריצוי עונש לאחר דחיית ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על מבקש שהורשע באינוס ובהדחה. הבקשה התבססה על מכתב בכתב יד המייחס לעד תביעה עדות שנבדתה, אך בית המשפט קבע כי אין בחומר כדי לבסס ראיות ממשיות. עם זאת הורה כי הנושא ייחקר על ידי המשטרה.

העובדות

המבקש הורשע באינוס ובהדחה לעישון סם מסוג קנאביס ונדון לחמש שנות מאסר, מהן ארבע לריצוי בפועל. ערעורו נדחה והוטל עליו להתייצב לריצוי עונשו. לאחר מכן הוגש מכתב בכתב יד המייחס לעד התביעה עדות שנבדתה לכאורה, ונטען כי הוא עשוי לסחוט כספים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש המאסר בשל טענות על מכתב המייחס לעד תביעה עדות כוזבת?

הלכות

  1. 1

    ראיות שאינן ראיות ממשיות אינן מצדיקות עיכוב ביצוע עונש מאסר

    ״אספק עצמי באומרי כי ה"ראיות" שהמבקש מציג לפנינו אינן כלל ראיות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר
  • ריצוי עונש
  • אינוס
  • הדחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית

משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

1673/00

בפני:

כבוד

השופט מ' חשין

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופט א' ריבלין

המערער

:

בני לוי

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

בקשה

לעיכוב ביצוע גזר-דין בית-המשפט

המחוזי

בתל-אביב-יפו מיום 27.2.2000

בת"פ

3087/97 שניתן על-ידי כב' השופטים:

א'

משעלי, נ' ישעיה ומ' סוקולוב

החלטה

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בעבירות של אינוס והדחה לעישון סם מסוג קנאביס, ונדון לעונש של חמש שנות מאסר, מהן ארבע שנים לריצוי בפועל. ערעורו של המבקש לבית-המשפט העליון נדחה ביום 13.4.2000. באותה החלטה קבע בית-המשפט כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.5.2000.

והנה, ביום 9.5.2000, הגיש המבקש לבית-המשפט בקשה להוסיף ולעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר שהוטל על המבקש. וכל-כך למה? בא-כוח המבקש מודיענו כי ביום 5.5.2000 פלטה הפקסימיליה במשרדו מכתב בכתב-יד. מכתב זה, כך מודיענו בא-כוח המבקש, נכתב - כפי שתוכנו מעיד עליו - בידי שלום מלכה, אחד מעדי התביעה במשפטו של המבקש. בהתאם לאמור באותו מכתב, הוא, שלום מלכה, בדה את עדותו מליבו כדי לסחוט כספים מהמבקש, ומטעם נוסף כי האשימו אותו (את שלום מלכה) בסחיטה ובאיומים. עוד מוסיף בעל שגר-הפקסימיליה וכותב, כי "בבית-המשפט רציתי להוציא את כל האמת אבל לא נתנו לי להגיד את כל האמת ולא שמעו לי ...". במקביל למכתב זה שוחח פלוני עם בא-כוח המבקש; אותו פלוני הציג עצמו כשלום מלכה; ובאותה שיחה אמר פלוני לבא-כוח המבקש את שכתב לאחר מכן בכתב. בא-כוח המבקש מדגיש בבקשתו כי "כל מקום שנאמר בבקשה זו כי מדובר בעד שלום מלכה, זה נאמר עפ"י דברי הדובר או הכותב".

על-יסוד כל אלה מבקש המבקש כי נורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו.

פרקליטות המדינה מתנגדת לבקשה, ולדעתה אין בנאמר בה כדי להצדיק עיכוב ביצוע עונש המאסר.

דין הבקשה דחייה. אין בדעתנו להיכנס בשלישית לנבכי הראיות שבתיק, ולחשיבות שבית-משפט קמא ייחס לעדותו של אותו שלום מלכה במירקם הראיות הכולל. אספק עצמי באומרי כי ה"ראיות" שהמבקש מציג לפנינו אינן כלל ראיות. אותו שלום מלכה לא היגר לחוץ-לארץ, ומכאן שממשיך הוא להתגורר, לכאורה, במקומו שבגן-יבנה. אם אמנם החל מצפונו מכה אותו - ושאלה זו תלויה מצידה בשאלה אם אמנם היה זה שלום מלכה שכתב אל בא-כוח המבקש ואף ושוחח עימו - יודע הוא את כתובתה של המשטרה כדי לדווח על מה שיש לו לדווח. בראיות-לא-ראיות שבא-כוח המבקש מסתמך עליהן אין הצדק לעיכוב ביצוע עונש המאסר.

הבקשה נדחית.

דחינו את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בה-בעת סבורים אנו כי ראוי שהנושא יוסיף וייחקר בידי המשטרה, בין על-דרך איתורו של שלום מלכה ובין על-דרך איתור אותו פלוני ששלח את שגר-הפקסימילה למשרדו של בא-כוח

המבקש. ואולם, אין באלה כדי להביא לעיכוב ביצוע עונש המאסר, ועל המבקש להתחיל בריצוי עונש המאסר שהוטל עליו.

היום, ט' באייר התש"ס (14.5.2000).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

00016730. G08

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • ע"פ 9399/09חיים ארלקי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • רע"ב 5092/07בנימין לוי נ. שירות בתי הסוהרהחלטה
  • ע"פ 8159/01פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 993/00אורי שלמה נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1ראיות שאינן ראיות ממשיות אינן מצדיקות עיכוב ביצוע עונש מאסר