בג"ץ 1675-23 בג"ץ 1675-23

העותר יליד 1998 תושב בית ענאן, בנימין. הוא עצור מכוח צו מעצר מינהלי מיום 28.9.2022, לתקופה של שישה חודשים בקיזוז ימי המעצר שקדמו למעצר המינהלי. משכך תוקפו של הצו שלפנינו הוא עד ליום 19.3.2023. משנעצר, טען העותר כי הוא סובל מבעיה נפשית. על כן, משנערכה ביקורת שיפוטית בעניינו, בית המשפט הצבאי הורה על בדיקתו על ידי גורמי הרפואה בכלא; ובהמשך הורה על בדיקתו על ידי הפסיכיאטר המחוזי.

כך אמנם נעשה, ולבית המשפט הצבאי הוגשה חוות דעת פסיכיאטרית – שהוצגה גם לנו – שלפיה העותר סובל מהפרעה דו-קוטבית. עם זאת, המסקנה המקצועית הייתה שהמצב הנפשי של העותר אינו מצריך אשפוז פסיכיאטרי לעת הזו וכי ניתן להחזירו למעצר.

בית המשפט הצבאי לאחר שנתן דעתו לחוות הדעת ולמכלול החומרים שהוצגו לו קבע כי: "עולה [מהעותר] מסוכנות עדכנית וממשית, אין במצבו הרפואי הנפשי כדי להפחית ממסוכנותו ולהפך, מצבו הנפשי של [העותר] עשוי אף להגביר את מסוכנותו".

סופו של דבר החליט בית המשפט הצבאי לאשר את צו המעצר המינהלי למלוא התקופה הנקובה בו. ערעור שהגיש העותר לבית המשפט הצבאי לערעורים נדחה. ומכאן העתירה.

שמענו את באי-כוח הצדדים, ועיינו בהסכמה בחומר החסוי שהוצג לנו, לרבות חוות הדעת הרפואית. חומר זה מעגן באופן מובהק את הפרפראזה הגלויה שלפיה "העותר חשוד בתכנון פעילות טרור צבאית", ושמכך הוא מלמד על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהעותר לביטחון האיזור ולשלום הציבור. אין עילה לכן להתערבותו בצו, והעתירה נדחית. עם זאת, ובהתייחס למצבו הנפשי של העותר, נציין כי חזקה על שירות בתי הסוהר שייתן מענה רפואי וטיפול תרופתי לעותר ככל שיידרש.