בג"ץ 1685/18 רפי נץ-צנגוט נ. רבי ניצב רוני אלשיך

השופט מ' מזוז :

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות למשיבים, מפכ"ל המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה, לפתוח ב"חקירה דחופה" בנוגע לפעילויות המבוצעות לטענתו לאיסוף מידע אודות חוקרי משטרה ופרקליטה בכירה מפרקליטות המדינה. בנוסף, מבקש העותר לקבל את העתק ההחלטות "בנוגע לאי חקירת הפעולות לאיסוף מידע הנדונות" אשר לגישתו היו צריכות להינתן ולהירשם על פי חוק.

2.

במסגרת העתירה נטען כי ידיעות שונות שפורסמו באמצעי התקשורת מצביעות באופן ברור על עריכתן של פעולות איסוף מידע כאמור. בהקשר זה, מפנה העותר להתבטאות של מפכ"ל המשטרה בראיון לתכנית "עובדה" שנערך ביום 7.2.2018, וכן לכתבות עיתונאיות אשר סיקרו את אותו ריאיון.

העותר פנה למשיבים במהלך חודש פברואר 2018 בבקשה לפתיחה בחקירה. במענה שניתן לו על ידי ראש תחום פיקוח ובקרה במשטרה נאמר בין היתר כי "מטבע הדברים אין באפשרותנו לפרט לפניך את כלל הנימוקים והשיקולים המביאים את המשטרה להחליט באשר לפתיחה בחקירה, כמו את הפעולות הננקטות בעת קבלת מידע באופן כזה או אחר". משלא השלים עם התשובה האמורה, הגיש העותר את העתירה.

3.

בתגובה מקדמית מטעמם טענו המשיבים כי דינה של העתירה להידחות על הסף, מחמת היעדר עילה למתן הסעדים המבוקשים בה. באשר לדבריו של המפכ"ל בראיון ל"עובדה" צוין, כי אכן התקבל מידע מודיעיני על פעולות איסוף מידע הנוגע לגורמים המעורבים בחקירות משטרתיות. לאחר בחינת החומר המודיעיני הוחלט על ביצוע בדיקה ראשונית, אולם לאחר עריכת הבדיקה ובחינת החומר הוחלט כי "לעת הזו אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית". לצד זאת החומר המודיעיני טופל בדרכים המקובלות לענין זה. הודגש, כי מדובר בהחלטה מקצועית אשר אינה מקימה כל עילה להתערבותו של בית משפט זה. כן הודגש, כי מאחר והמידע נושא העתירה הינו בגדר "ידיעה מודיעינית" הרי שאין מדובר ב"תלונה" ואין לפנינו "מתלונן" כך שלא קמה לעותר זכות לקבל "העתק של ההחלטות" אודות פתיחה או אי פתיחה בחקירה, כמבוקש על ידו.

4.

בתגובה לכך, הגיש העותר בקשה להגשת התייחסות מטעמו לתגובת המשיבים, תוך שצירף לבקשה עותקי כתבות המצביעות, לטענתו, על "הודאה ברורה של המשטרה כי נפתחה חקירה בנושא הנדון בעתירה". בהחלטה מיום 4.6.2018 הוריתי למשיבים להבהיר את האמור בתגובתם נוכח טענות העותר.

במסגרת הודעת ההבהרה שהוגשה מטעמם הבהירו המשיבים בין היתר כי הכתבות שהוגשו על ידי העותר עוסקות במקרה אחר , בו התקבל מידע ממקור שאיננו מודיעיני, אלא ישירות משוטר לפיו נמסר לו מגורם אנושי כי אדם לא מוכר מנסה להתחקות אחר פרטיו. באותו מקרה נמצא כי יש מקום לפתיחה בחקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. בהמשך לכך זומנו מספר גורמים לחקירה, אשר בסיומה הוחלט על סגירת התיקים נגד החשודים בעילה של "אין עבירה". הובהר, כי בין המידע אודותיו התבטא מפכ"ל המשטרה בתקשורת לבין הידיעות בגינן נפתחה החקירה המתוארת בכתבות אין כל קשר.

5.

בתגובה שהגיש להודעת ההבהרה מטעם המשיבים טען העותר באריכות כי תגובות המשיבים לוקות ב"כלליות ואי-מסירת פרטים רבים", וכי קיימות בעיות חמורות בהחלטת המשטרה שלא לפתוח בחקירה, ועל כך מעידה גם "עמדת הסודיות" בה נוקטים המשיבים לגביה.

6.

דין העתירה להידחות על הסף.

7.

עתירת העותר ניזונה כל כולה מפרסומים בתקשורת, ואינה מצביעה על כל פסול בהתנהלות המשיבים. סעיף 59 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע את גדרי הסמכות ושיקול הדעת של המשטרה בפתיחה בחקירה. לפתיחה בחקירה פלילית נגד אדם עלולות להיות השלכות משמעותיות, ועל כן מתחייבת בחינה זהירה של תלונה או מידע שהתקבל בטרם החלטה על פתיחה בחקירה. כבר לפני כשנות דור נפסק כי -

"קציני מחלקת החקירות אינם פועלים כרובוטים, ואינם חייבים לפתוח תיק פלילי בשל ניסוחה החריף של התלונה בלבד. אין פסול בכך, שאנשי המשטרה יפעלו על-פי השכל הישר ולא ימהרו בהחשדתו של אדם בביצוע פשע, אם אין לכך תשתית מספקת בעובדות המהותיות הנטענות בתלונה עצמה" (בג"צ 11/89 אברהם פריד (פריצי) נ' משטרת ישראל , פ"ד מג(2) 769 ,772).

וכן נפסק לענין זה כי -

"הטענה אותה מעלה העותר לפיה כל תלונה שמוגשת בגין עבירה מסוג פשע חובה על המשטרה לחקור היא טענה בעייתית בלשון המעטה. מצב כזה הוא לא ראוי שכן ישנן רבבות של תלונות סרק אשר מוגשות על בסיס קבוע למשטרה, ואין זה עולה על הדעת שבכל מקרה בו אדם שיפנה למשטרה בטענה כי מישהו ביצע פשע, על אף היות הטענה מופרכת אובייקטיבית על פניה, המשטרה תפתח בהליך חקירה של התלונה.

יפים לעניינו הדברים שנאמרו בבג"צ 7516/03

נמרודי נ' היועץ המשפט לממשלה (12.2.2004):

'סעיף 59 רישא מצווה, כי אם "נודע למשטרה [ולענייננו - לפרקליטות] על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה". ואולם, השאלה העיקרית לעניין זה היא אם אכן נודע למשטרה על ביצוע עבירה. תשובה חיובית על שאלה זו מחייבת קיומה של תשתית ראייתית ברמה המצדיקה פתיחה בחקירה, ופשיטא כי טענות המתלונן, אם אינן מגובות בתשתית כזו, עשויות שלא להספיק לשם כך. משמעות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בענייננו, אפוא, איננה כי החקירה לא תיפתח חרף ידיעתה של הפרקליטות על ביצוע עבירות, אלא כי התשתית הראייתית הקיימת אינה מקימה ידיעה כזו, וממילא אין תחולה לסעיף 59.'"

( בג"ץ 1113/07 צדוק נ' ראש אח"מ

פסקאות 25-24 (1.9.2008) ).

בהתאם לכך גם נפסק כי קיום הליך של בדיקה ראשונית טרום-חקירתית, כדי להיווכח אם יש הצדקה לפתיחה בחקירה, הוא הליך ראוי (בג"ץ 3993/01 התנועה ל מען איכות השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה (29.1.2002), וכי " הסמכות לערוך בדיקה מקדמית לצורך החלטה אם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית היא חלק מתהליך קבלת ההחלטה בפרקליטות וכי אין פגם בעריכתה של בדיקה מקדמית" ( בג"ץ 1265/11

הועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (6.8.2012 )). וראו גם בג"צ 6410/14 התנועה למען איכות השלטון נ' פרקליט המדינה , פסקה 102 (4.2.2015) .

8.

בענייננו, לאחר בחינת החומר המודיעיני הוחלט על ביצוע בדיקה ראשונית, ולאחר עריכת הבדיקה ובחינת החומר הוחלט כי "לעת הזו אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית", והחומר המודיעיני טופל בהתאם לנהלי המשטרה.

העותר לא הצביע אפוא על כל פגם במעשי המשיבים או בהחלטותיהם שיש בו כדי להצדיק את התערבותנו.

9.

אשר על כן, העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המדינה בסך 3,000 ₪.