בגיצ מס' 170/56
| -דן רחמני נגד יפה רחמני ,בית-הדין הרבני האזורי ,תל אביב-יפו ,ו*. 3אח'
.
.
]10257ט גבוה לצרק 24.12.56,.ביתימשפ | || בבית-המשסט [8ה.ע1ל0י.ו55ן ,בשבתו כ לפני מ"מ הנשיא (חשין) ,השופטים גויטיין ,לנרוי -
ב
.
הוק שיפום בתיידין רבניים (נישואין וגירושין) /תשי"ג 1953
[סה*ת 34,ץע 18],סעיפים -- 4 ,9 5 1 1הצעת
וגירושין
תוק גישואין
(שיפוט | בתיירין רבניים) ,תשי'*גי[ 3591הצפות חוק 1
,3ע' 1%],סציף ..5
.
תכיפה למזוגות' קטינה שהוגשה עליידי אמה לבית'הדין הרבני --הערר הסכמה לשיסוט בית-הדין
מטעמו של האב והבעל.
ג
.
-
סמכותו הייחודית של בית-הדמן הרבני לריון בתביעת מזונות שלא אגב גירושין בהתאם לסעיף 4
הנ"ל ,מתייחסת למזוגות הגובלים מחיובי הבעל לאשה ולא מתיובי האב לילויו הקסנים --תביעה
למזונות ילוים שהונשה עליידי האם בין בשמה היא בין בשם הילדים ,היא בכלל תביעת מוונות לקטנים -
ולא לעצמה --בתביעה כואת אין בית-הדון הרבני .מוסמך לרון ללא' הפכמת האב לשיפוטו --פנין של
מעמד אישי שהוגש לביתימשפט אזרחי כחוק ,והוא תלוי ועומד בדין ,לא "זקק לו בית'דין דתי.
ד
פסקי-דין ישראליים שאוזכרו:
| ][0עיא -- 354/54נחמה אתלמן נגד יצחק איזלמן. :פסקי-דין" ,כרך מ ,תשס"ו/
|
חשט"זד ,5591ע' ;- 230פפקים" ,כרך ית ,תשטיר 1955,ע' 103.
ה
[ )2ע"א -- 421/54יהודה עטיה גגד פורמונה וישועונה ברדה ,קטינה ,על-ידי אמה זאפומרופמיתה פורטונה .ברדה- :פסקי-דין" ,כרך ט .תשט"ו/תשט"זד ,5591ע' ;1205 +פסקים" ,כרך כ ,תטוט*ו/חטומ"זד ,5591ע' 45.
.
.
/
1 .
פסקי-דין א"י שאוזכרו: , 141ו]]66כ מהווגספצ |את) |ומ46ת. /61ל מו66ווהסי[ מוש00.1. 9/42 -- 5440 61 . 1.ק . 1,וסץ . 122; )3491(, 8.1.4.ק ]. 01,סז .: )3491(, 8.1.2.חם הח ענה
ו
[]3
| || התנגדות לצו"על"תנאי מיום ג' בחשון תשי"ז 8.10.56),המכוון למשיבים והדורש מהם לבוא וליתן טעם מדוע לא ייאטר על המשיבים מס' ( 2בית-הדין הרבני האזורי ,תל אביב-יפו) ,מס' ( 3הרב א .גולדשמידט) ,מס' ( 4הרב .י קוליץ) ומס* ( 5הרב ש .מזרתי),
-פפקידין* ,כרך יא תשי*ז/תשי*ה'7591
-
ה
7247
|
דן רחמני נגד יפה רחמני ,בית-הדין הרבני האזורי ,ת?א ,ואחי
בג"צ 170/56
היה
---...
ה וף
מ"מ הנשיא (חשיף
לדון ,להחליט ולפסוק ,ו/או בכלל להיזקק ,לתביעה למזונות לבתם יעל רחמני ,שהוגשה עלדידי המשיבה מס' 1נגד המבקש ,בתיק בית-הדין הרבני ,תל אביבריפו; מס' ,ז"ט4832/ הצו-על-תנאי נעשה החלטי.
גולדברג --בשם המבקש ; דינרי --בשם המשיבים א
הצו
מ"מ הנשיא (חשים :בדיונים אלה מתעוררת השאלה אם מוסמך בית-דין רבנו
| לפסוק מזונות לקטינה ,עליפי בקשת אמה ,אף אם אין האב והבעל מסכים לשיפוטו של
ב
בית-הדין.
| | .2מה גוף המעשה: בשנת 1955תבעה המשיבה מס' ( 1לחלן --המשיבה) בביתיהמשפט המחוזי ,תל אביבדיפו ,מזונות בעבור ילדתה מאת בעלה ,אבי-הילדה .במהלך הדיון הגישה בקשה |.
2
לפסוק לקטינה מזונות זמניים ,אולם הואיל ולאחר מכן החלו הצדרים נושאים-ונותנים
זה עם זה בדבר פשרה ,לא הופיעו לבית"המשפט לשמיעת הבקשה ,ווו בוטלה .מאמצי
הצדדים להגיע לעמק השווה עלו בתוהה ולפיכך הגישה המשיבה ,בשמה היא ובשם הקטינה,
תביעת מזוגות לבית-הדין הרבני .המבקש התנגר לסמכותו של בית-הדין לדון בתביעה, אך התגגדותו נדחתה ,ובית-הדין החליט לדון בגוף הענין ,ואף פסק מזונות זמניים .על החלטה זו ניתן הצויעל"תנאי ,הדורש מאת המשיבים ליתן טעם מדוע לא ייאסר על
7
בית-הרין להיזקק לתביעה.
| -.3-א חולק על כך ,שאת הפתרון לבעיה הניצבת -לפנינו יש לבקש בחוק שיפוט
ה
בתי-דין רבניים (נישואין וגירושי) ,תשי"ג* .3591חוק זה קובע שלושה סוגי תביעות || = היינו:
בעניני המעמד האישי של יהודים ,מבחינת סמכותם של בתי"הדין הרבניים, (א) תביעות הנתונות לשיפוטם הייחודי של בתי-הרין הרבניים (סעיפים ( ;)5 ,3 ,1ב) זבי- |
|עות שבהן יש להם לבתי-הדין הרבניים שיפוט בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר (סעיף ( ; )9ג) תביעת מזונות שלא אגב-גירושין (סעיף .)4
1
חח ההבדל ביניהם :את התביעות מסוג (א) אין להביא אלא לביתיהדין הרבני. את התביעות מסוג (ב) אפשר להביא הן לפני ביתדהמשפט המחוזי והן לבית*הרין הרבני,
אולם שיפוטו של זה האחרון מותנה בהסכמתם של כל הצדדים הנוגעים בדבר .לא הסבים
||
אחד הצודים --חייב בית-הדין לסלק ידו מן התביעה .את התביעה מסוג (ג) רשאית האשה להביא הן לפני בית-המשפט המחוזי והן לפני בית-הדין הרבני ,אולם אם בחרה
248
.
.פסקיידין" ,כרך יא תשייו/תשי"מי1591
ז
:
| בג'צ | | |..- 170/56
|
-
דן רחמגי נגד יפה רחמני ,בית-הדין הרבני האזורי ,תא ואת >> | . .
-
-
מ"מ הנשיא (חשי) ||
|
לפנות לבית-הדין הרבני ,שי לו לבית-דון זה שיפוט --שלא כבתביעות מן הסוג (ב) = > . שת -. |||אף אם אין הבעל מסכים להתדיין לפני ביתיהדין, || השאלה היא-.איפוא -כ -פי שצויון בפתח רברינו --אם הענין הנדון בזה .נמנה עם= - .
התביעות מסוג (ב) אמוהווה את התביעה מסוג (ג)א 8
= .4הסעיף 4של החוק קובעו בי == -
ה
- 7
הור
ו
>
וס.
< בשש
שי
הש
,הגישה אשה יהודיה לבית-דין רבני תביעת מזונות ,שלא אגב גירושין,
לש -
| | .
|| || נגד אישה היהודי או נגד עזבונו ,לא תישמע טענת הגתבע שאין לביתידין
הי ה ה ה ה עו ה סלו הו ה ועסמ ורוק | רבני שיפןט בענך" < ב | | | | שני הצדדים מודים בבך ,שאילו היחה זו תביעת מזונות השלאשה ,בעבור האשה ,תות > -
| בות-הדין הרבגי מוסמך לדון בה אף בלא הסכמת המבקש ,ואילו היתה זו תביעת הקטיגת >. . = | למזונותיה היא ,לא היה בית-הדין מוסמך לרוך בה אלא בהסכמת המבקש .עכשיו ,שהתביהי= : [ = \עה הוגשה על"ידי האשה ,בשמה היא ובשם הקטינה ,והיא דורשת מוונות לקטינה ,חלוקים - .,
| \הם הצדרים בדעותיהם אם ה.מזונות* האמורים בסעיף 4כוללים גם מזונותיה של קטינה.. -* ,
כשהם נתבעים על-ידי האשה ,אם הקטינה ,או לאגי |
י
-
|
| .5בא-כוח המבקש טוען ,כי יש להבדיל בין תביעת המשיבה בשמה היא ובין תביעתה |[
| | 0בשם הקטינה .חיובו של האב לספק מזונות לבתו ,טוען הוא ,הריהו חיוב .בלפי הבת- :.,
היא ורק היא רשאית לתבוע את אביה על כך .חאשה אף היא רשאית אמנם לתבועי - מבעלה דמים .שהוציאה למזונות ילדיהם המשותפים ,אך תביעה כואת ילשבססה לע . .
||
.
| || הסכם.או על עקרוגות מעין"חוזה ,ואין בינה לבין עניני -המעמד .האישי ולא כלום .מטעם |
| | זה לא תיה בית-הדין מוסמך לדון בחלק זה של התביעה מפני העדר שמר-בירורין .ואשר = ה \לתביעת המשיבה בשם הקטינה ,טוען בא"כוח המבקש ,כי סעיף 4של החוק מכוון לתביעת . =
י
אשה למזונותיה שלה ולא למזונות ילדי הזוג .נמצא ,כי גם בחלק זה של התביעה לא.-
-היה ביתיהדין מוסמך להיזקק| | | | .
ו-
--
.
.
--
הפקת תדיי) אה שטצמהיימב היער רט בדו יור הונונת
> | עלינו להודות :כי יש טעם רב בדברי בא-כוח המבקש על טיבה של תביעה המוג" |
ן = שת עליידי אשה-נגד בעלה למזונות ילדיהם המשותפים ,ובטענתו כי תביעה בזאת אינת. : מעניני המעמד האישי .אך אין אנו חייבים להכריע בשאלה זו כאן ,בדיונים אלה ,לפי. .
-
שאנו סבורים כי בין כך ובין בך אין הסעיף 4של החוק חל על המקרה שלפניגו .סעיף זה . |
| מדבר על מזוגות בתביעת אשה נגד אישה .עצם ציון הצדדים למשפט בתארים ,אשה* ו.אישה"* ולא -אַם" .4אב" ,מורה; בי כוונת המחוקק היתה למוונות הנובעים מחיובי -הבעל | ז לאשה ולא מחיובי האב לילדיו הקטינים .נכון הדבר ,כפי.שמציין בית-הדין הרבני ,שבית-
משפט זה כבר המליט כמה פעמים ,כי ,תביעה למזונות ילדים ,אם היא מוגשת על-ידי - .
|
האשה ......הרי היא .....תביעתה של האשה עצמה" (ראה בג"צ ,)5( 9/43,ע"א
| | מסקרדיןי ,כרך יא תשיו/תשי"הח799ו | | .
2
וה
ה ועו 1 29
בג*צ 170/56
דן רחמני נגד יפה רחמני ,בית-הדין הרבני האזורי ,ת'א ,ואח'
מ"מ הנשיא (חשין)
( 4%ו) ,ע"א ,)0( 421/54,אך בשום מקום לא נאמר כי זו תביעה של אשה למזונו- תיה היא .לפיכך בין אם תובעת המבקשת את המזונות בשמה היא ובין אם בשם הקטינה, מזונות לקטינה היא תובעת ולא לעצמה .תביעה בזאת אין היא יכולה להביא במסגרת הסעיף 4אלא --לכל היותר --בתנאים האמורים בסעיף ,9
| .7ראיה נוספת לכך יש למצוא בשינויי הנוסח שבסעיפים 4וד 3של החוק .בספיף ,3
א
שבו מדובר על גירושין ,הנתון לשיפוטו הייחודי של בית-הדין הרבני ,נאמר במפורש בי שיפוט ייחודי זה משתרע על כל עעגין הכרוך בתביעת הגירושין .לרבות מזונות לאשה ולילדי הווג* .כאן לא הסתפק המחוקק בביטוי הסתמי ,מזונות* ,וציין במפורש ,כי מזונות
לילדי הזוג אף הם בכלל הענינים הנתונים לשיפוטו הייחודי של בית-הדין הרבני ,בבואו
לדון בתביעת גירושין .בסעיף ,4לעומת זה ,לא השתמש המחוקק במלים .לאשה וליללי | 4
הזוג'"; ללמדך ,שבדיבורו ,תביעת מזונות שלא אגב גירושין" התכוון למזונות האשת בלבד ולא למזונותיהם של ילדי הזוג.
ראוי לציין --במאמר מוסגר ,ולא כראָיה אלא כזכר לדבר --כי מדברי ההסבר להצעת החוק (הצעת חוק 163,מיום " 1באייר תשי"ג ( ,)35.5.21ע' ) 186ברור הדבר
למעלה מכל ספק ,בי הדברים האמורים בסעיף ( 4סציף 5בהצעת החוק) מוסבים על
.
,בעל ,הנתבע לשלם מזונות אשתו" דוקא ,ולא על מי שנתבע לשלם לאשתו מזונות ילדיו הקטינים,
היוצא מכאן ,בי ביתיהדין הרבני לא היה מוסמך לדון בתביעת המשיבה שלא
בהטכמת המבקש לשיפוטו של בית-הדין. |8
ד
ועוד נימזק למסקנתנו האמורה: בבית"-הדין הרבני טען באיבוח המבקש ,כי בית-הדין משולל סמכות גם משום שענין
זה גופו תלוי ועומד בבית-המשפט המחוזי ,וכי אין לתת לבעל-דין לאחוו גם בזה וגם | ה בה .בית*הדין הרבני דחה טענה זן ,בקבעו בי התביעה שהוגשה לבית-המשפט המהווי בוטלה בגלל אייהופעת הצדדים .אך בזה הוטעה ביתיהדין עלדידי עו*ד קוסובסקי (שהופיע שם כבא"כוח המשיבח) ,כפי שמתברר מרשימות בית-הדין שהוגשו לפנינו. לא התביעה בוטלה על"ידי ביתדהמשפט המחוזי ,כי אם --כאמור לעיל --בקשת הביניים
למוונות זמניים .החביעה גופה .עודנה קיימת ,ועו"ד דינרי (המופיע בא בשם המשיבה)
1
מודה בכך .ובבר נפסקה הלכה ,כי ענין של מעמד אישי שהוגש לבית"משפט אזרחי כחוק, והוא תלוי ועומד כדין ,לא ייזקק לו ביתדרין דתי .וכן להיפך .היוצא מבאן ,שגם מטעם זה חייב היה בית-הדין הרבני לבטל את תביעת המשיבה.
לפיכך החלטנו בזמנו לעשות את הצו החלטי .אין צו להוצאות.
י
הנימוקים
ניתנו היום ,ט' בארר א' תשי"ז (.)7591.2,01
200
.
פסקיידין" ,כרך וא ,תשי"ו/תשי"ח7591-
1