פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1818-23 בג"ץ 1818-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
עבודה · תאונת עבודה - אירוע מוחי ואירוע חריגעתירה לבג"ץ נגד פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה

בג"ץ דחה על הסף עתירת עובד שביקש להכיר באירוע מוחי כתאונת עבודה. נקבע כי לא נטען אירוע חריג ספציפי בעבודה, וכי בית המשפט לא ישמש ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה. השגגה הנקודתית בדבר מהימנות לא שינתה את התוצאה, ולא נמצאה טעות משפטית מהותית שמצדיקה התערבות.

העובדות

העותר תבע הכרה באירוע מוחי שעבר בחודש אפריל 2020 כתאונת עבודה שנגרמה מאירוע חריג בעבודה. בית הדין האזורי דחה את התביעה, בין היתר מאחר שחרדה מתקופת מגפת הקורונה כעובד חיוני אינה עולה כדי אירוע חריג. בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע כי שגגה נקודתית בנוגע למהימנות אינה משנה את התוצאה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בשאלת הכרה באירוע מוחי כתאונת עבודה בשל אירוע חריג?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה, והתערבותו נעשית במקרים חריגים ונדירים בלבד, כאשר נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב או כששורת הצדק מחייבת זאת.

    ״בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אירוע חריג
  • תאונת עבודה
  • אירוע מוחי
  • עתירה
  • בג"ץ
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • עובד חיוני
  • קורונה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

פסק-דין בתיק בג"ץ 1818/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 1818/23

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופט י' כשר

כבוד השופטת ר' רונן

העותר:

שלמה דן

נ ג ד

המשיבים:

1. ביטוח לאומי

2. בית הדין הארצי לעבודה

3. בית הדין האזורי לעבודה

עתירה למתן צו על

תנאי על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטת ל' גליקסמן) מיום 19.1.2023

בעפ"א 9550-09-22

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

עתירת העותר מופנית נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 19.1.2023 בעב"ל 9550-09-22 אשר דחה את ערעור העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה נצרת מיום 26.7.2022 בב"ל 37605-09-21.

1.תביעת העותר להכרה באירוע מוחי שעבר בחודש אפריל 2020 כתאונת עבודה אשר נגרמה כתוצאה מ"אירוע חריג" בעבודה, נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה. בפסק הדין נקבע כי העותר לא הצליח להוכיח התקיימות "אירוע חריג" שאירע בסמוך ליום שבו עבר אירוע מוחי, תוך שנדחתה טענתו כי החרדה שחש בתקופת התפשטות מגפת הקורונה, כעובד חיוני אשר נדרש לעבוד בזמן הסגר, עולה כדי "אירוע חריג" כאמור.

2.ערעור שהגיש העותר לבית הדין הארצי, נדחה. הובהר כי חרף העובדה שנפלה שגגה מסוימת בפסק דינו של בית הדין האזורי, אשר זקף לחובת העותר טענה מטענותיו ומצא בה כמצביעה על היעדר מהימנות, אין מדובר בשגגה שיש בה כדי לשנות מפסק הדין. הודגש כי העותר בערעורו שב ופירט על אודות המתח שבו היה שרוי לאורך התקופה בה נדרשת לעבוד בתקופת הסגר, אך לא הצביע על אירוע ספציפי חריג שאירע בעבודתו.

3.מכאן לעתירה שלפנינו, אשר בה, ככל שניתן להבין, מלין העותר על כך ש"הושפל" על ידי בית הדין האזורי אשר נתפס לכלל טעות בסברו כי מדובר באדם שאינו דובר אמת. התרשמות זו, לטענת העותר, הביאה למתן פסק דין שגוי נגדו.

4.דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה. התערבותו תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד בהם נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, ובהתקיים נסיבות שבהן שורת הצדק מחייבת התערבות שיפוטית (ראו למשל לאחרונה: בג"ץ 175/23 בן מאיר נ' סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כבוד השופט אילן איטח, פסקה 5 (19.2.2023); בג"ץ 2378/23 תרים נ' מוסד לביטוח לאומי, פסקה 3 (23.4.2023)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים, ואף רחוק מכך. בית הדין האזורי, כמו גם בית הדין הארצי, יישמו בפסקי דינם את ההלכה הדורשת הוכחת התרחשות "אירוע חריג" על מנת להכיר באירוע מוחי כתאונת עבודה (ראו למשל: בג"ץ 3523/04 למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 (29.4.2004)). העותר לא הצביע ולוּ על ראשית ראיה (כלשונו של בית הדין האזורי) על התרחשותו של "אירוע חריג" בעבודה. בית הדין הארצי אכן הצביע על טעות נקודתית בפסק דינו של בית הדין האזורי, בנוגע להתרשמותו מהגרסאות השונות שהעלה העותר, אולם קבע כי בכך אין כדי להשפיע במאומה על תוצאת פסק הדין. לא מצאתי כי נפלה כל טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב תיקונה, וגם לא נטען כי מדובר בסוגיה עקרונית. דין עתירת העותר אפוא, להידחות.

ניתן

היום, י"ג באייר התשפ"ג (4.5.2023).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה, והתערבותו נעשית במקרים חריגים ונדירים בלבד, כאשר נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב או כששורת הצדק מחייבת זאת.