בג"ץ 2378-23 בג"ץ 2378-23

השופט י' אלרון:

1.העותר משיג בעתירה שלפנינו על החלטת בית הדין הארצי לעבודה ב-בר"ע 28556-03-23 (השופט א' סופר) במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה נצרת ב-ב"ל 6280-12-22 (סג"נ מ' קאסם). בהחלטה זו התקבל באופן חלקי ערעור העותר על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) (להלן: הוועדה) מיום 27.10.2022 ונקבע כי עניינו של העותר יובא לדיון בפני הוועדה בהרכב חדש, מבלי שיונחו לפניה פרוטוקולים של ועדות קודמות.

2.כעולה מהעתירה ונספחיה, עניינו של העותר נע הלוך ושוב בין הוועדה לבתי הדין לעבודה. בעתירתו, מבקש העותר, בין היתר, כי חלף הבאת עניינו פעם נוספת בפני הוועדה, בית משפט זה יורה על השבה רטרואקטיבית של קצבאותיו; על ביטול כל ועדה נוספת שעתידה להתקיים בעניינו בעתיד; וכן על פיצוי העותר בגין עוגמת הנפש שהוא חווה. במהותו של עניין, מדובר בערעור על החלטת בית הדין הארצי לעבודה.

3.דין העתירה להידחות מבלי צורך בתגובת המשיב. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין והחלטות של בתי הדין לעבודה. התערבותו תיעשה במקרים חריגים בלבד בהם נפלה טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, ובנסיבות העניין הדבר מתחייב משיקולי צדק (בג"ץ 1525/22 יוסף נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 8 (22.06.2022)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים. מלבד זאת, עסקינן למעשה ב"גלגול רביעי" בעניינו של העותר, מהדיון בוועדה, לערעור בבית הדין האזורי שהתקבל באופן חלקי, לבקשת רשות ערעור שנדחתה על ידי בית הדין הארצי לעבודה – וכעת לעתירה שלפנינו. גם בכך יש כדי להשליך על מתחם ההתערבות, המצומצם ממילא כאמור (בג"ץ 1020/15 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 5 (27.4.2015)).

4.למעלה מן הנדרש ולגופם של דברים – בהינתן טיב הסוגיה שבמחלוקת, אשר ההכרעה בה מחייבת מומחיות רפואית, אין כל פגם בקביעות בתי הדין. לצד זאת, יש לקוות כי בפעם זו הוועדה תעשה עבודתה נאמנה, תבחן לעומק את טענות העותר ותגיע למסקנות ראויות – לכאן או לכאן.

5.העתירה נדחית אפוא על הסף. אין צו להוצאות.