בג"ץ 1818/96 ג'רופי שלמה נ. וולפוביץ יונה

המשנה לנשיא ש' לוין:

1.זו בקשה להבהרת פסק דין, ובפועל בקשה לתיקון טעות סופר שנפלה בו. נראה לי שהבקשה בדין יסודה.

2.ככל שהדבר דרוש לבקשה שלפנינו היה מדובר בבקשה לביצוע שלשה עשר שיקים, שלשה מהם ע"ס 56,500.- ש"ח כל אחד (שאחד מהם כבר נפרע ואינו משמש נושא לדיוננו - השניים הנותרים להלן - ה"שיקים הראשונים"), ועוד עשרה שיקים ע"ס 6,780.- ש"ח כל אחד שגילמו בתוכם ריבית בשיעור של 12% לחודש על הסכום של 169,500.- ש"ח - להלן - "שיקי הריבית"). שיקי הריבית ניתנו עוד טרם חקיקתו של חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג1993-. בבית המשפט המחוזי נדחתה התובענה על יסוד שיקי הריבית תוך קביעה שהמדובר ב"ריבית רצחנית".

לאחר שבעלי הדין הגישו סכומי טענות בכתב, שמענו השלמת סכומים בעל פה, וקבלנו חלקית את ערעורו של התובע-המערער. בפסק דיננו - מיום 19.2.98 נשמטה התייחסותנו לעשרת שיקי הריבית שגם עליהם סב הערעור.

בשעת הדיון הצהיר פרקליט המערער כי הוא מוכן לוותר על הריבית המוסכמת שגולמה בשיקי הריבית, וכי הוא מסתפק בהפרשי הצמדה וריבית על השיקים הראשונים בשיעורים הקבועים לפי דין בלשכת ההוצאה לפועל. זכור לי היטב שאמרתי לבעלי הדין במהלך הדיון שלפי הדין זכאי המערער לקבל הפרשי הצמדה וריבית על השיקים הראשונים בשיעורים אלה, אך הדבר נשמט למרבה הצער מפסק דיננו. לא קבלנו תשובה של ממש מטעם המשיב על טענות אלו.

התוצאה היא שיש לתקן את פסק דיננו על ידי הוספת חיוב על המשיב לשלם למערער ריבית בשיעור הקבוע לפי דין על הסכום של 113,000.- ש"ח (שניים מהשיקים הראשונים, למעט השיק שנפרע) מתאריכיהם ועד למועד פרעונם בפועל. כך אנו פוסקים.