בג"ץ 1834/09 דורון יהודה נ. משרד הפנים רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

א.

בהחלטתנו מיום 19.2.13 נוסף (פסקה י"ט) צעד ביניים של הגדלת מכסת העובדים לכל לשכה מ-10% ל-20%. הדבר לא קוים, ועל כן הגישו העותרות בבג"ץ 6771/10 בקשת ביזיון. מנגד טוענת המדינה, בתשובה לבקשת הביזיון, כי משמעות ההחלטה היא חזרה לעידן של השמים הפתוחים וצו עשה המהוה מעין צו מוחלט, ומבקשת הקפאתה, תוך אמירה כי ככל שתקום הועדה הציבורית

לפי הצעתנו (פסקה י"ז להחלטה), היא תדון בנושא זה כעניין ראשון.

ב.

סבורים אנו כי המדינה, היא מקל וחומר, אמורה לקיים את צוי בית המשפט, וככל שיש השגה עליהם ובקשה לעיון חוזר,דבר שאינו בלתי לגיטימי, עליו להיות מוגש תוך שההחלטה מקוימת, מה שלא אירע כאן. גם אם מקבלים אנו, ואין לנו יסוד לפקפק בכך, שקוימו דיונים בתוך גורמי המדינה בקשר לאמור, איננו יכולים לקבל אי קיום הצו. כך או אחרת, יש לקיים את הצו מיידית, בתחולה מיום הינתנו, ואנו מקוים כי הועדה הציבורית, ככל שתקום, תדון בנושא זה כראשון בסדר יומה. נטעים כי צעד הביניים, כאמור בהחלטה, הוא "בלא נטיעת כל מסמרות באשר לעתיד. דבר זה ייבחן כמובן במהלך הזמן וגם על-ידי הועדה המוצעת". בכפוף לאמור נמחקת בקשת הביזיון. המדינה תשלם לעותרות בבג"ץ 6771/10 סך 10,000 ₪ כהוצאות בעניין זה.

ג.

בחתימת הדברים נביע צערנו על פטירתו של עו"ד יהונתן דוידוביץ ע"ה, שייצג בהתמדה ובמסירות בבג"ץ 1834/09, תוך שהוא נאבק במגבלות פיסיות ומשמיע קולם של בעלי מוגבלויות אחרים. חבל על דאבדין. אנו משתתפים ביגון משפחתו.