בג"ץ 1862/06 דן כוכבי נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו

השופט א' גרוניס:

1.עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב 1 לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו להגיש קובלנה כנגד העותר. לחלופין, מבוקש צו על תנאי המורה למשיבים 2 ו-3 לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתם לגנוז את הקובלנה שהגיש משיב 6 כנגד משיב 4. תחילה התבקש גם צו ביניים המורה למשיב 5 לעכב את הדיון בקובלנה עד להכרעה בעתירה. לאחר מכן הודיע העותר כי המשיב 5 החליט לעכב את ההליכים בקובלנה עד להכרעה בעתירה, ולפיכך התייתרה בקשתו לצו ביניים.

2.העותר ייצג את המשיב 6 (להלן - אבוטבול) בהליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו על ידי בנק המזרחי (להלן - הבנק). את הבנק ייצג המשיב 4, עורך-דין א' בז'ראנו (להלן - בז'ראנו). בין אבוטבול לעותר סוכם, כי התמורה שיקבל האחרון תמורת הייצוג תהיה שכר הטירחה אשר ייפסק לזכותו של אבוטבול, אם ייפסק. ביום 25.1.05 פסק בית משפט השלום בחדרה, בהליך אשר אין לנו צורך להיכנס לפרטיו, שכר טירחה של 1,500 ש"ח לטובת אבוטבול. אבוטבול המחה את הסכום האמור לעותר. העותר, מצידו, המחה את הסכום האמור לאשתו, על חשבון חוב מזונות שחב לה. העותר הודיע על ההמחאה לבז'ראנו, אולם זה האחרון לא העביר לו את התשלום אלא הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לקיזוז סכום ההוצאות מסכומים שחב אבוטבול לבנק. ראש ההוצאה לפועל אישר את הודעת הקיזוז. העותר הגיש בקשה לביטול ההחלטה וזו נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל. על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, במסגרתה עתר גם לפטור מאגרה. בהמשך, נמחקה הבקשה לרשות ערעור בהסכמה. לנסיבות מחיקת הבקשה נגיע מייד. בז'ראנו הגיש לוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב (להלן - ועד מחוז תל אביב) מספר תלונות כנגד העותר. בעקבות תלונות אלו, הגיש ועד מחוז תל אביב, ביום 11.1.06, קובלנה כנגד העותר. הקובלנה מכילה, בעיקרה, שלושה ראשים: ראש אחד הוא הטענה כי העותר, בהמחותו את זכותו השנויה במחלוקת לאשתו, עבר עבירה של קניית דין ( Champerty ). ראש שני הוא הטענה כי העותר שיגר לבנק, או יצר מצג ששיגר, העתק של מכתב הדרישה ששלח לבז'ראנו בנוגע לטענתו לזכות בכספי ההוצאות שנפסקו לטובת אבוטבול. זאת, בניגוד לאיסור החל על עורך-דין לפנות באופן ישיר לצד מיוצג. ראש שלישי הוא הטענה כי בבקשה לפטור מאגרה, שהוגשה במסגרת בקשת רשות הערעור, הצהיר העותר כי זוכה מאישומים פליליים שהתנהלו נגדו ובכך חטא לאמת. אבוטבול, מצידו, הגיש לוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (להלן - ועד מחוז חיפה) מספר תלונות כנגד בז'ראנו.

3.ביום 14.2.06 הגיש העותר לבית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין (להלן - בית הדין המשמעתי) בקשה לביטול הקובלנה בטענה של "הגנה מן הצדק". על פי הנטען, הבקשה לרשות ערעור נגד החלטת ראש ההוצאה לפועל נמחקה בשל סיכום בין העותר לבז'ראנו לפיו תימחק הבקשה והתלונות שהוגשו לוועד מחוז תל אביב ולוועד מחוז חיפה תבוטלנה הדדית. בהתאם לסיכום זה שלח אבוטבול מכתב לוועד מחוז חיפה בו הודיע כי הוא חוזר בו מן התלונות שהגיש כנגד בז'ראנו. בז'ראנו שלח מכתב דומה לוועד מחוז תל אביב בנוגע לתלונות שהגיש כנגד העותר. ועד מחוז חיפה החליט, ביום 20.6.05, לגנוז את התלונות כנגד בז'ראנו. לטענת העותר, העובדה שוועד מחוז תל אביב לא קיבל החלטה דומה בנוגע לתלונות כלפיו נגועה בהפליה, שיקולים זרים וחוסר סבירות. בהחלטתו מיום 2.2.06 קבע בית הדין המשמעתי כי על פי סדרי הדין המשמעתי אין מקומה של הטענה בשלב מקדמי של ההליך, טרם מתן מענה לקובלנה וטרם שמיעת ראיות. בית הדין הוסיף וקבע, כי העותר יוכל להעלות את הטענה במועד ובזמן הנכון, כמתחייב מסדרי הדין בבית-דין משמעתי. נגד החלטה זו מופנית העתירה. העותר טוען כי אין זה מן הצדק להותיר את ההליך המשמעתי להתנהל נגדו, כאשר טענת ההגנה שלו, על פי טיבה, עשויה להכריע את גורל ההליך בעודו בראשיתו ולשחררו מתוצאות היותו נאשם בדין משמעתי. בהקשר זה מציין העותר, כי ועדת המתמחים שליד ועד מחוז תל אביב החליטה ביום 30.1.06 שלא לאשר את בקשתו לאמן מתמחה עד לאחר מתן החלטה בתיק המתנהל נגדו.

4.דין העתירה להידחות. החלטותיו של בית הדין המשמעתי ניתנות לתקיפה בדרך הקבועה לכך בחוק (ראו סעיף 70 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961). אף אם לא ניתן לתקוף החלטת ביניים של בית הדין המשמעתי על דרך ערעור, אין בכך כדי להצדיק פתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק (ראו בג"צ 2128/05 שמחה ניר נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (לא פורסם)). דין עתירתו החלופית של העותר להידחות אף היא. התלונות כנגד בז'ראנו הוגשו על ידי אבוטבול והוא בעל העניין בגורלן. אבוטבול לא עתר בנוגע להחלטה לגנוז את העתירות כנגד בז'ראנו ואין מקום להידרש להשגותיו של העותר בעניין זה.

העתירה נדחית איפוא על הסף.