החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 187/19 אמין צובחי מחמוד חדאד נ. שר הביטחון

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון פסק הוצאות לטובת העותרים בסך 5,000 ש"ח בעתירה לקבלת היתר יציאה מרצועת עזה. נקבע כי לא חל מועד קשיח למתן החלטה, וכי משלא הוחלט בבקשה זמן סביר לפני הניתוח של בנו של העותר, הייתה הצדקה להגשת העתירה. ההחלטה ניתנה ביום הגשת העתירה, ולכן הגשתה הובילה למתן הסעד.

העובדות

העותר הגיש בקשה ליציאה מרצועת עזה לצורך ביקור בנו הסובל מתסמונת דאון ומומים מולדים, שהיה אמור לעבור ניתוח. טרם ניתנה החלטה בבקשה, והעותר הגיש עתירה. ההחלטה בבקשה ניתנה ביום הגשת העתירה. העתירה הסתיימה ללא דיון או כתבי טענות מהותיים נוספים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים בשל מתן ההיתר רק לאחר הגשת העתירה?

הלכות

  1. 1

    אין לקבוע זמן קשיח למתן החלטה בבקשות להיתר יציאה מרצועת עזה, ויש לבחון כל בקשה לגופה בהתאם לנסיבותיה.

    ״אין המדובר בפרק זמן קשיח ועל המשיבים לבחון כל בקשה לגופה בהתאם לנסיבותיה הספציפיות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    משלא ניתנה החלטה סמוך לקיום הניתוח הצפוי, הייתה לעותר עילה סבירה להגשת העתירה, והגשתה הובילה למתן הסעד ולכן מוצדקת פסיקת הוצאות.

    ״משלא ניתנה החלטה עד שבוע לפני הניתוח הצפוי, היה צידוק מנקודת מבטו של העותר להגשת העתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • עתירה
  • היתר יציאה
  • רצועת עזה
  • זמני טיפול מקסימאליים
  • בג"ץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

187/19 -

ג'

לפני:

כבוד הרשמת שרית עבדיאן

העותרים:

1. אמין צובחי מחמוד חדאד

2. עמותת "גישה - מרכז לשמירה על

הזכות לנוע"

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הביטחון

2. מתאם פעולות הממשלה בשטחים

3. מינהלת התיאום והקישור

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות העותרים בהליך שבכותרת. המשיבים מתנגדים לבקשה.

כפי שציינתי בעבר "אף אם, ככלל, מתן מענה לבקשות לקבלת היתר ליציאה מרצועת עזה בתוך התקופה שהוקצבה לכך בנוהל הוא סביר, הרי שאין המדובר בפרק זמן קשיח ועל המשיבים לבחון כל בקשה לגופה בהתאם לנסיבותיה הספציפיות. כך, אף בנוהל עצמו מודגש כי הזמנים המצוינים בו הם 'זמני טיפול מקסימאליים ' (ההדגשות במקור, ש.ע), וכי 'הגורמים המוסמכים יעשו מאמץ לסיים טיפול בבקשות במהירות האפשרית בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה'" (ראו: בג"ץ 8254/17 אבו נצר נ' שר הביטחון (5.9.2018)) .

בענייננו, בהתחשב בכך שהבקשה ליציאה של העותר מהרצועה הוגשה לצורך ביקור בנו בן ה-4, הסובל מתסמונת דאון ומומים מולדים נוספים, אשר היה עתיד לעבור ניתוח ביום 15.1.2019, מצופה היה כי ההחלטה בבקשה תינתן זמן סביר לפני קיומו של הניתוח. במילים אחרות, משלא ניתנה החלטה עד שבוע לפני הניתוח הצפוי, היה צידוק מנקודת מבטו של העותר להגשת העתירה ביום 8.1.2019 ( למבחנים לחיוב בעל דין בהוצאות ראו: בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח( 4) 217 (1994)) . לא למותר לציין כי ההחלטה בבקשה של העותר ניתנה ביום הגשת העתירה, מה שמוביל גם הוא למסקנה כי הגשת העתירה היא זו שהובילה למתן הסעד המבוקש.

נוכח האמור לעיל, ובהתחשב בכך שהעתירה הסתיימה ללא צורך בקיום דיון או הגשת כתבי טענות מהותיים נוספים, אני פוסקת הוצאות לטובת העותרים בסך של 5,000 ש"ח.

ניתנה

היום, י"ט בכסלו התש"ף (17.12.2019).

שרית עבדיאן

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1אין לקבוע זמן קשיח למתן החלטה בבקשות להיתר יציאה מרצועת עזה, ויש לבחון כל בקשה לגופה בהתאם לנסיבותיה.
  2. 2משלא ניתנה החלטה סמוך לקיום הניתוח הצפוי, הייתה לעותר עילה סבירה להגשת העתירה, והגשתה הובילה למתן הסעד ולכן מוצדקת פסיקת הוצאות.