בג"ץ 1887/03 אוריאל יצחק נ. בית הדין הארצי לעבודה

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.זוהי עתירה לביטול פסקי דין שניתנו על ידי בתי הדין האיזורי והארצי לעבודה בהם נדחתה תביעת העותר להכיר בו כעובד משיבה 2 - חב' תע"ש, החל מ-1.11.90.

בית הדין האיזורי לעבודה קבע בפסק דינו כי העותר הינו עובד המשיבה 3 – רפא"ל אשר הושאל לתע"ש ומסקנה זו הוסקה ממאפיינים שונים המצביעים על אופי זיקת ההעסקה בין העותר לבין גופים אלה. לפיכך נדחתה תביעת העותר על כל סעדיה.

2.בית הדין הארצי דן בערעור על פסק דין זה, אימץ את קביעותיו של בית הדין האיזורי ומצא כי כדין דחה את התביעה משהמסקנות העובדתיות שהוסקו מעוגנות היטב בחומר הראיות, ולא נפלה כל טעות משפטית המחייבת התערבות.

3.העותר מבקש את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בקביעות בתי הדין לעבודה, ועותר לסעדים שתכליתם בקביעה כי היה עובד של תע"ש מיום 1.11.90 ומעולם לא הושאל לה. הוא מבקש לבטל את קביעות בתי הדין לעבודה בטענה כי נפלו הן טעויות משפטיות מהותיות וכי הערכאות הקודמות בחרו שלא לדון במספר טענות משפטיות בעלות חשיבות, אשר אילו נדונו היו מביאות למסקנות שונות לחלוטין.

4.נתנו דעתנו למכלול טיעוניו של העותר בעתירתו ובאנו לכלל מסקנה כי אין עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בפסיקת בתי הדין לעבודה בשאלות העולות בעתירה. עיקרו של הנושא במחלוקת נסב על בירור השאלה עובד של מי הוא העותר – של תע"ש או של רפא"ל, והאם שימש עובד של רפא"ל אשר הושאל לתע"ש. זוהי בעיקרה שאלה עובדתית הנבחנת על פי שורה של מאפיינים הנוגעים ליחסי עובד ומעביד, ומוכחים באמצעות תשתית ראייתית. בית הדין האיזורי בחן את מערכת היחסים בין הצדדים בקפידה רבה לאור קריטריונים מקובלים ועל בסיס מערכת הראיות שהונחה בפניו, והגיע למסקנה כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד בין העותר לבין רפאל, וכי הוא הושאל על ידי רפאל לתע"ש. לא מצאנו כי נפלה טעות בניתוח העובדתי והמשפטי שעשה בית הדין לעבודה בענין זה, ולא כל שכן, שלא נפלה טעות משפטית מהותית המצדיקה התערבות בג"צ בהכרעות בית הדין לעבודה. התערבות כזו לא נדרשת אף מטעמי צדק (השווה בג"צ 7029/95 הסתדרות עובדים כללית נ' בית הדין הארצי לעבודה , פד"י נא(2) 63, 88. בג"צ 3400/98 אילנה בן עזרא נ' בית הדין הארצי לעבודה , דינים עליון כרך נ"ד, 908). כלל הוא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, ונסיבות חריגות המצדיקות במקרים יוצאי דופן את התערבותו בהכרעותיהם לא נתקיימו כאן.

אי לכך דינה של העתירה להידחות על הסף.