בג"ץ 1899/17 שמעון כהן נ. גדות תעשיות ביוכימיה בע"מ

השופט נ' סולברג:

1.עניינה של עתירה זו בטענות העותר, כי המשיבים פלשו לקרקע שאותה הוא מעבד, וגרמו להצפתה בחומרים מזיקים שונים.

2.לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבור כי דין העתירה להידחות על הסף.

3.בירור טענות העותר נגד המשיבים 3-1 – אשר לא נטען כי הם ממלאים תפקיד ציבורי על-פי דין – איננו מצוי בגדרי סמכותו של בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (סעיף 15(ד) לחוק יסוד: השפיטה). טענות אלו ראויות להתברר בהליך אזרחי, לפני הערכאות המוסמכות לכך (סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה). מתגובות המשיבים עולה כי העותר אכן הגיש מספר תביעות לבית המשפט השלום ולבית המשפט המחוזי בחיפה, ואלו לא צלחו.

4.דין העתירה להידחות גם מן הטעם שלא נכללה בה תשתית עובדתית או משפטית המבססת את בעלות העותר בקרקע הנדונה ואת טענותיו נגד המשיבים (בג"ץ 6222/14 סטניסלבסקי נ' שרת המשפטים , פסקה 4 (7.12.2014)).

5.בפסק הדין שניתן בעתירה דומה שהגיש העותר בעבר, נדרשתי לטענתו, לפיה הוא "לא יכול היה לממש את מידת הצדק בערכאות השונות מאחר וידו אינה משגת לשלם את תשלומי האגרות לבתי המשפט השונים ולצערו עד היום נענה בשלילה לבקשות הפטור שהגיש" . שם כתבתי כי: "העותר אינו מציג אסמכתאות לכך שאכן החל בנקיטת הליכים משפטיים בערכאות אחרות, וכי בקשותיו לפטור מאגרה נדחו" (בג"ץ 1938/17 כהן נ' נג'ר (8.3.2017) דברים אלו יפים גם בכל הנוגע לעתירה זו. אף שבענייננו צורפו אסמכתאות כאמור לתגובות שהגישו המשיבות 1 ו-2, הרי שעל כל פנים

"בהגישו עתירה זו שילם העותר אגרה בשיעור גבוה יותר מזה שהיה עליו לשלם לכאורה במסגרת הליך אזרחי, בשים לב לסעד המבוקש (ראו תקנה 3 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007)" (שם). צודקים ב"כ המשיבים בדבריהם על כך שהגשת עתירה אינה הדרך הראויה להפחית את תשלומי האגרות, ומכל מקום, בית משפט זה אינו הפורום המתאים לדון בטענותיו של העותר. נתנו דעתנו גם על טענות המשיבים לגבי ההוצאות הנגרמות להם כפועל יוצא מן ההליכים הרבים שהעותר נוקט בהם נגדם. ברם, בגדרי עתירה זו נשית על העותר הוצאות בגין עתירה זו, ובהתחשב גם בדחייתה על הסף, ולא נטיל הוצאות עונשיות ביחס להליכים אחרים שנקט בהם.

6.אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף.

העותר ישא בהוצאות המשיבים בסך של 8,000 ₪; 2,000 ₪ לכל אחד מן המשיבים.