פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
1900/15
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופטת ע' ברון
העותר:
חרבאווי נעמאן
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. בית המשפט השלום בירושלים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד יעקב שבת
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
העתירה שבפנינו מופנית כנגד החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט מ' כדורי ) שלא לדחות את דיון ההוכחות בעניינו של העותר, וכן כנגד ההחלטות שניתנו והעדויות שנשמעו במהלך הדיון האמור.
1.
כנגד העותר, יועץ מס במקצועו, הוגש בשנת 2009 כתב אישום המייחס לו עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. כתב האישום הוגש כנגד נאשמים נוספים, אשר הורשעו ונגזר דינם במסגרת עסקאות טיעון. ביום 5.11.2014 נקבע דיון הוכחות ראשון בעניינו של העותר, ליום 28.1.2015. העותר החליף את בא כוחו בתיק ביום 22.1.2015. זאת, על פי הנטען בעתירה, בשל פערים מהותיים ומשבר אמון שהתגלעו ביניהם. בא כוחו החדש של העותר פנה לבית משפט קמא בבקשה לדחייה קצרה של מועד הדיון, לצורך איסוף, לימוד ועיבוד החומר. בקשתו נדחתה.
הדיון התקיים, אפוא, ביום 28.1.2015. במהלך הדיון חזר בא-כוח העותר על בקשתו לדחות את מועד שמיעת העדויות, על מנת שיוכל לגבש עמדה ברורה כיצד לטפל בתיק ואיזה קו הגנה לאמץ. בית משפט השלום דחה גם בקשה זו, ועדי התביעה נשמעו ללא חקירה נגדית. מכאן העתירה. לצידה, הגיש העותר בקשה למתן צו ביניים שיורה על עיכוב ההליכים בתיק עד למתן הכרעה.
2.
דין העתירה להידחות על הסף.
מדובר בהחלטת ביניים בהליך פלילי. כלל הוא, כי למעט מקרים חריגים – שמקרה זה אינו נמנה עליהם – אין ערעור על החלטות מעין אלה שלא במסגרת ערעור על פסק הדין. בנוסף, העותר מלין כנגד החלטות שעניינן קביעת מועדי הישיבות וחילופי עורכי דין, וגם באלו הכלל הוא כי אין בית משפט זה נוטה להתערב. עיקרון הוא מלפנינו, כי:
"בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים לפני בתי המשפט הרגילים, אלא אם עולה טענה של העדר סמכות, או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור . קביעת הרכבים, קביעת מועדים, דחיית משפטים והעברת תיקים צריכות להיות נושאים, המושארים לשיקול-דעתו של הגורם השיפוטי המוסמך בבית המשפט, שהופקד על נושא זה לפי חוק יסוד: השפיטה, או חוק בתי המשפט [נוסח משולב]... הניסיון לשלב את בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים האזרחיים או הפליליים, כל אימת שבית המשפט לא יהיה נכון, למשל, לדחות משפט עקב אי-יכולתו של עורך הדין להתייצב לדיון (ראה, למשל, בג"ץ 802/87 [22]), לא יתרום לתקינות ההליכים, אלא היפוכו של דבר" (בג"ץ 583/87 יהושע הלפרין נ' מדינת ישראל , פ"ד מא(4) 683, 702 (1987)).
אכן, לערכאה המבררת מסור שיקול דעת רחב באשר לקביעת מועדי הישיבות בכפוף להוראות הדין, ליומן בית המשפט ולקצב שמיעת התיק. כך גם באשר לסוגיה של החלפת סניגורים, ככל שהיא משפיעה על מהלך המשפט. הדבר נובע מכך שבפני ערכאה זו פרושה תמונת המצב הדיונית המלאה. שיקולים של הצורך בהבטחת הגנה דיונית ראויה לנאשם, לצד שיקולי יעילות הדיון ושמירת המשאב של הזמן השיפוטי – מצויים בידיעתה המיוחדת (בג"ץ 900/09 מיימון נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב
(11.2.2009); ראו גם בג"ץ 5151/07 אבו גנאם נ' כבוד השופטת ברכה אופיר-תום (18.6.2007).
בענייננו, בקשות בא-כוח העותר לדחיית הדיון נבחנו – הן עובר לקיומו והן במהלכו. לא מצאנו מקום להתערב בהחלטה.
3.
העתירה נדחית, אפוא, על הסף. הכרעה בבקשה למתן צו ביניים מתייתרת.
ניתן היום, ב' ניסן תשע"ה (22.3.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת