החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 1915/18עו"ד שחר בן מאיר נ. ממשלת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
ראיות · קבילות דוח מבקר המדינה כראיהבקשה לצירוף ראיה בהליך עתירה מנהלית

בית המשפט דחה בקשה לצירוף דוח מבקר המדינה כראיה לעתירה. החריג המאפשר קבלת הדוח מתייחס להליך של ביקורת שיפוטית על יישום המלצות המבקר, ואינו חל כאשר העתירה הוגשה לפני פרסום הדוח ואינה עוסקת בהמלצותיו. הכלל השולל את הגשת הדוח נועד להבטיח ביקורת חופשית ויעילה על רשויות המדינה.

העובדות

העותרים ביקשו לצרף לעתירה דוח מבקר המדינה על המועצה האזורית מטה בנימין שפורסם לאחרונה. העתירה הוגשה לפני פרסום הדוח ואינה עוסקת בהמלצות המבקר או ביישומן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לצרף דוח מבקר המדינה כראיה בהליך עתירה שהוגשה בטרם פורסם הדוח?

הלכות

  1. 1

    הכלל השולל הגשת דוח מבקר המדינה כראיה נועד לתכלית ראויה, ואין להרחיב את פרשנות החריג לו באופן מלאכותי

    ״תכליתה של הוראה זו היא להבטיח ביקורת חופשית ויעילה על רשויות המדינה, ולעודד שיתוף פעולה״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    החריג לפיו ניתן לקבל דוח מבקר המדינה כראיה חל כאשר הוגש במסגרת ביקורת שיפוטית על יישום המלצותיו

    ״בתי המשפט היו נאותים לקבל את דוחות מבקר המדינה כראיה כאשר אלו הוגשו במסגרת הליך של ביקורת שיפוטית״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • דוח מבקר המדינה
  • עתירה
  • חוק מבקר המדינה
  • ביקורת שיפוטית

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

1915/18

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

העותרים:

1. עו"ד שחר בן מאיר

2. חיים מנור

נ ג ד

המשיבים:

1. ממשלת ישראל

2. היועץ המשפטי לממשלה

3. המועצה האזורית מטה בנימין

4. עמונה אגודה שיתופית חקלאית

להתיישבות קהילתית בע"מ

5. עפרה כפר שיתופי להתיישבות קהילתית

בע"מ

6. יעל וייס

לינציץ

7. משה נצח ברוט

8. דוד ושרה דלפן

9. יניב שטרית

10. מירב שטרית

11. אברהם

אגריוניק

12. טלי בלה ורטהיים

אגריוניק

13. דוד דן

הייר

14. יעל דן

הייר

15. דרור יחזקאל

16. נעמה

יחזאל

17. גיל בר לב

18. טליה בר לב

19. שמעון משואה

20. אמיר שמעון

21. צבי

אהרונוביץ

22. המועצה האזורית גוש עציון

בקשה מטעם העותרים לצירוף ראייה

בשם העותרים:

עו"ד שחר בן מאיר

החלטה

1.

מונחת לפני בקשת העותרים לצירוף ראיה בדמות "דוח מבקר המדינה על המועצה האזורית מטה בנימין", אשר פורסם לאחרונה. לדבריהם, מדובר במסמך בעל חשיבות רבה, שממצאיו מבססים כמה מטענותיהם – הן בנוגע לעצם החוקיות של פיצוי מפוני מאחזים בלתי חוקיים, והן בנוגע לתפקיד שממלאת משיבה 3 בקביעת הפיצוי. מנגד, המשיבים סבורים כי סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, אינו מאפשר להציג את הדוח כראיה בהליך – מה גם שהדוח אינו רלוונטי לגוף העתירה.

דין הבקשה להידחות. אכן, כפי שציינו העותרים "בתי המשפט היו נאותים לקבל את דוחות מבקר המדינה כראיה כאשר אלו הוגשו במסגרת הליך של ביקורת שיפוטית על אופן יישום המלצותיו של המבקר" (בג"ץ 232/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל , פסקה 23 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן (8.5.2016)). ברם, ענייננו אינו בא בגדרי חריג זה, שהרי העתירה – שהוגשה עוד בטרם פורסם דוח המבקר – אינה עוסקת בהמלצותיו, ואינה נוגעת לסוגיית יישומן על ידי הרשויות הרלוונטיות. יש לזכור כי "תכליתה של הוראה זו היא להבטיח ביקורת חופשית ויעילה על רשויות המדינה, ולעודד שיתוף פעולה מצד מושאי הביקורת ללא מורא מהליך משפטי עתידי" ( שם ) . הנה כי כן, הכלל השולל הגשת דוח מבקר המדינה כראיה נועד לתכלית ראויה, ואין להרחיב את פרשנות החריג לו בצורה מלאכותית.

2.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, ז' באב

התשע"ח

(19.7.2018).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1הכלל השולל הגשת דוח מבקר המדינה כראיה נועד לתכלית ראויה, ואין להרחיב את פרשנות החריג לו באופן מלאכותי
  2. 2החריג לפיו ניתן לקבל דוח מבקר המדינה כראיה חל כאשר הוגש במסגרת ביקורת שיפוטית על יישום המלצותיו