פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
1915/18
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
העותרים:
1. עו"ד שחר בן מאיר
2. חיים מנור
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. המועצה האזורית מטה בנימין
4. עמונה אגודה שיתופית חקלאית
להתיישבות קהילתית בע"מ
5. עפרה כפר שיתופי להתיישבות קהילתית
בע"מ
6. יעל וייס
לינציץ
7. משה נצח ברוט
8. דוד ושרה דלפן
9. יניב שטרית
10. מירב שטרית
11. אברהם
אגריוניק
12. טלי בלה ורטהיים
אגריוניק
13. דוד דן
הייר
14. יעל דן
הייר
15. דרור יחזקאל
16. נעמה
יחזאל
17. גיל בר לב
18. טליה בר לב
19. שמעון משואה
20. אמיר שמעון
21. צבי
אהרונוביץ
22. המועצה האזורית גוש עציון
בקשה מטעם העותרים לצירוף ראייה
בשם העותרים:
עו"ד שחר בן מאיר
החלטה
1.
מונחת לפני בקשת העותרים לצירוף ראיה בדמות "דוח מבקר המדינה על המועצה האזורית מטה בנימין", אשר פורסם לאחרונה. לדבריהם, מדובר במסמך בעל חשיבות רבה, שממצאיו מבססים כמה מטענותיהם – הן בנוגע לעצם החוקיות של פיצוי מפוני מאחזים בלתי חוקיים, והן בנוגע לתפקיד שממלאת משיבה 3 בקביעת הפיצוי. מנגד, המשיבים סבורים כי סעיף 30 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958, אינו מאפשר להציג את הדוח כראיה בהליך – מה גם שהדוח אינו רלוונטי לגוף העתירה.
דין הבקשה להידחות. אכן, כפי שציינו העותרים "בתי המשפט היו נאותים לקבל את דוחות מבקר המדינה כראיה כאשר אלו הוגשו במסגרת הליך של ביקורת שיפוטית על אופן יישום המלצותיו של המבקר" (בג"ץ 232/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש ממשלת ישראל , פסקה 23 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ס' ג'ובראן (8.5.2016)). ברם, ענייננו אינו בא בגדרי חריג זה, שהרי העתירה – שהוגשה עוד בטרם פורסם דוח המבקר – אינה עוסקת בהמלצותיו, ואינה נוגעת לסוגיית יישומן על ידי הרשויות הרלוונטיות. יש לזכור כי "תכליתה של הוראה זו היא להבטיח ביקורת חופשית ויעילה על רשויות המדינה, ולעודד שיתוף פעולה מצד מושאי הביקורת ללא מורא מהליך משפטי עתידי" ( שם ) . הנה כי כן, הכלל השולל הגשת דוח מבקר המדינה כראיה נועד לתכלית ראויה, ואין להרחיב את פרשנות החריג לו בצורה מלאכותית.
2.
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' באב
התשע"ח
(19.7.2018).
ש ו פ ט