בג"ץ 1996/00 חב' נשאת ח'טיב בע"מ נ. בנציון אייזנר

המבקשת 1 היא חברת בניה, והמבקשים 2, 3 הם, ככל שעלה בידי להבין, מנהליה ובעליה. המבקשים ביצעו עבור המשיבים עבודות בניה, ולכל צד היו טענות צד כנגד משנהו.

המבקשים הגישו לבית משפט השלום בנצרת תביעה נגד המשיבים. המשיבים הגישו תביעה שכנגד. במועד הדיון לא התייצבו המבקשים, בית המשפט דחה את תביעתם, ולאחר שהוגשו לו ראיות - קיבל את התביעה שכנגד. בקשה לביטול פסק הדין שהגישו המבקשים נדחתה, וכן נדחתה בקשתם כי בית המשפט המחוזי יאריך את המועד ויאפשר להם להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין. על כך מבקשים הם רשות לערער פעם נוספת, ובפני בקשתם לפטור מאגרה בבקשת רשות הערעור.

בבקשת הפטור טוען המבקש 2, בשמו ובשם יתר המבקשים, כי מצבו הכלכלי קשה מאוד. לטענתו, מצבו הכלכלי קשה מאוד ואין ביכולתו לגייס את הסכום הנדרש ממנו כערבון - 20,000 ש"ח. עוד טוען הוא, כי הוא ויתר המבקשים עסקו בתחום הבניה ונקלעו לחובות כבדים, לרבות חוב לבנק מרכנתיל דיסקונט שהם משלמים כיום בתשלומים חודשיים. הוא מוסיף, כי לאחרונה קיבלו המבקשים עבודות חדשות והם משתכרים למחייתם, אך אין להם אפשרות להפקיד את הערבון.

המצהיר מוסיף וטוען, כי המבקשים זכאים לתשלום מן המשיבים בגין עבודות בניה בביתם, אך המשיבים מתחמקים מתשלום והגישו תביעה שכנגד על מנת לגרום להם לוותר על תביעתם.

המשיבים מתנגדים למתן הפטור. לטענתם, הסיכוי שתינתן למבקשים רשות לערעור נוסף נמוכים, ואין כל עילה המצדיקה זאת. עוד טוענים הם, כי מבקש 2 הוא בעל נכסי מקרקעין הרשומים על שמו ועל שם אביו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, וכן בפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות:

ראשית, המבקשים לא הראו חוסר יכולת כלכלית לעמוד בהפקדת ערבון. אין בבקשה שבפני פירוט של הכנסותיהם, הוצאותיהם וחובותיהם של המבקשים, ואף לא התייחסות מפורשת לשאלת בעלותם על נכסים ורכוש כלשהם. האמירות הכלליות בדבר קשייהם של המבקשים אינן מספקות, במיוחד כאשר הם עצמם מציינים בבקשה, כי לאחרונה השתפר מצבם והם עובדים ומשתכרים למחייתם (ראו לעניין זה, בין היתר: ע"א 4752/91, ניביט מערכות בע"מ ואח' נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 92(2) 1887; רע"א 3297/90, רביבו ואח' נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 90(3) 1119).

טעם נוסף לדחיית הבקשה נעוץ בכך שהבקשה אינה כוללת התייחסות כנדרש ליכולתם של כל בעלי הדין:

הנימוקים לבקשת הפטור מערבון מפורטים בתצהירו של מבקש 2. אין בתצהיר או בבקשה פירוט של היחסים המשפטיים בין מבקש זה לבין יתר המבקשים. כמו כן, נעדרים מן הבקשה והתצהיר פרטים באשר לזהותם של בעלי העניין השונים - בעלי מניות, עובדים בכירים ומנהלים - במשיבה 1, שהיא חברה בע"מ. הלכה היא כי במתן פטור מאגרה ומערבון לתאגיד, יש להביא בחשבון גם את מצבם הכלכלי של אותם בעלי עניין (ראו: בש"א 505/89, ע"א 794/89, דנאר בע"מ

נגד בנק הפועלים בע"מ , תקדין עליון 91(1) 173; בש"א 4535/92, רוזנברג מברשות בע"מ נגד בנק לאומי לישראל , תקדין עליון 92(3) 2684; רע"א 4375/98, בן יעקב תעשיות מזון בע"מ נגד אסם תעשיות מזון , תקדין עליון 2000(1) 657).

כאמור, בבקשה שבפני אין כלל פירוט של בעלי העניין בחברה, וממילא לא של מצבם הכלכלי ואפשרותם לסייע לה בהפקדת הערבון, כך שיש לדחות את הבקשה.

גם מבחינת סיכויי המבקשים לזכות בהליך, אינני סבורה שיש מקום להיעתר לבקשה. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, אני סבורה כי סיכויי המבקשים לקבל רשות ערעור ולזכות בערעורם אינם גבוהים.

יתר על כן: על מנת לזכות ברשות לערעור שני, על המבקשים להראות כי הבקשה מגלה עניין משפטי, ציבורי וכדומה, מעבר לעניינם של בעלי הדין עצמם (רע"א 103/82, חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). אף זאת לא עלה בידי המבקשים להראות.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

הערבון יופקד תוך שלושים יום מהמצאת החלטה זו למבקשים.