פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
1997/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ג' קרא
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש ממשלת ישראל
2. שר לביטחון הפנים
3. משטרת ישראל
4. ועדת מאוימים- תיאום הפעולות
בשטחים
5. המנהלה הביטחונית לסיוע (מנהלת
השיקום או המנב"ס)
6. מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ' בתמוז התשע"ט
(23.07.2019)
בשם העותר:
עו"ד מיכאל י' טפלו
בשם המשיבים:
עו"ד הדס ערן
פסק-דין
השופט י' עמית :
1.
עניינה של העתירה בבקשת העותר להורות להנפיק לו אישורי שהייה מתחדשים במסלול של המשיבה 4 (להלן: ועדת המאוימים או
הוועדה ), הכוללים אישורי עבודה, אפשרות להצטרף למערכת הבריאות של המדינה, ואפשרות לבקש תושבות קבע בחלוף שנתיים.
2.
העותר נשוי ולו חמישה ילדים, ומשפחתו מתגוררת באזור. לטענת העותר, הוא שיתף בשעתו פעולה עם רשויות הביטחון בישראל, ועקב כך ניסו להתנקש בו והוא נורה בסוף שנת 2004, ומני אז הוכר על ידי ועדת המאוימים וניתנו לו אישורי שהייה מתחדשים עד שנת 2017.
העתירה דכאן הוגשה לאחר שקצין המאוימים ערך שימוע לעותר בשנת 2017, שלאחריו קיימה ועדת המאוימים
דיון בעניינו, ונקבע כי אין להאריך את היתרי השהייה.
לטענת העותר, הוא עדיין מאוים ואין לזקוף לחובתו את הכניסות לאזור דרך המעברים הרשמיים. בכל פעם מעשרות הפעמים בהן נכנס לאזור, הוא עשה זאת על מנת לקבל טיפול רפואי מרופא המשפחה שלו – טיפול, שלגרסתו, ניתן ברכב של הרופא בסמוך למחסום, ומבלי להיכנס לעומק השטח.
3.
נאמר בקצרה, כי לא מצאנו להתערב בשיקול דעתם של המשיבים. אכן, בין השנים 2017-2007 הונפקו לעותר היתרי שהייה מתחדשים בישראל, בהמלצתה של ועדת המאוימים. בשלב מסוים, בהינתן חלוף הזמן ולאחר שהתברר כי העותר נכנס פעמים רבות לשטח האזור, הוחלט לבחון מחדש את עניינו של העותר.
כפי שעולה מהחלטת הוועדה, העותר אינו נמנע מלהיכנס למקום מגוריו; וכפי שעולה מהשימוע שנערך לו, ההסברים שנתן לכניסותיו לאזור אינם משכנעים, בלשון המעטה.
מכל מקום, עיינו גם בחומר החסוי שהונח בפנינו, ולא מצאנו אינדיקציה המצביעה על סכנה הנשקפת לחיי העותר בכלל, ועל רקע חשד לשיתוף פעולה עם ישראל בפרט. מכאן, שהעותר לא עומד בקריטריון המרכזי אשר מנחה את עבודתה של ועדת המאוימים.
4.
בשולי הדברים, אציין כי העותר ביקש, בין היתר, כי יפורטו הקריטריונים לקבלת מעמד. גם בקשה זו דינה להידחות. כפי שנפסק לא אחת, אמות המידה על פיהן פועלת ועדת המאוימים הן חסויות, שכן החלטותיה מבוססות בעיקר על מידע מודיעיני חסוי (ראו, לדוגמה, בג"ץ 3085/11 פלוני נ' ראש ממשלת ישראל , בפסקה 5 והאסמכתאות שם (1.2.2012); בג"ץ 1907/05 פלוני נ' ראש ממשלת ישראל (2.2.2012); בג"ץ 3322/11 פלוני נ' ראש ממשלת ישראל ,
בפסקה 7 והאסמכתאות שם (18.5.2011)).
5.
סיכומו של דבר, כי לא מצאנו עילה להתערבות בהחלטת המשיבים, ואנו דוחים את העתירה.
הצו הארעי שניתן ביום 8.3.2018 – בטל. הביטול ייכנס לתוקפו החל מיום 1.10.2019, וזאת על מנת ליתן לעותר שהות נוספת להתארגנות.
ניתן
היום, כ"א בתמוז התשע"ט (24.7.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט