פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
200/09
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת א' חיות
העותרים:
1. ניקלוס (נסיר) רחמאן ראשיד
2. וליד אבו זהריה
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
2. מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש)
3. שר הפנים
4. הממונה על ביקורת הגבולות
עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד מגיד חמדאן
בשם המשיבים:
עו"ד ליאורה וייס-בנסקי
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.
לפנינו עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים לתת טעם מדוע לא תבוטל החלטתם שלא להעניק לעותר 1 (להלן - העותר) אשרת כניסה ליהודה ושומרון.
2.
ביום 6.1.09 הגיע העותר, אזרח ארצות הברית, לנמל התעופה בן גוריון. בתשאול שנערך לו במקום סיפר כי הגיע לבקר את הוריו הנמצאים בבית חנינה. בעקבות התשאול הוחלט לא להתיר את כניסתו של העותר לישראל בשל חשד לכוונת השתקעות ובשל העובדה כי בני משפחתו שוהים בארץ שלא כחוק. על רקע זה, הגיש העותר עוד באותו יום עתירה למתן צו על תנאי לביטול ההחלטה האמורה. כמו כן ביקש העותר כי יינתן צו ביניים דחוף לפיו תותר כניסתו לארץ עד להכרעה בעתירה. העותר טוען כי הגיע ארצה לצורך שהייה אצל בני משפחתו ברמאללה וכן לשם ביקור אביו החולה, השוהה בבית חנינה. לטענת העותר, סירוב המשיבים להתיר את כניסתו לארץ אינו מבוסס על מידע בדוק אלא על חשדות בעלמא. כן טוען הוא כי ביקר בעבר בישראל, מעולם לא חרג מאשרות הכניסה שניתנו לו וכי אין לו כל כוונה להשתקע בארץ.
ביום 6.1.09 ניתן צו ארעי האוסר על הרחקתו של העותר מהארץ. ביום 7.1.09 הודיעו המשיבים לבית משפט זה כי העותר עזב את הארץ, מרצונו, חזרה לארצות הברית.
3.
דין העתירה להידחות על הסף. כעולה מתגובת המשיבים לעתירה, אביו של העותר, אותו הגיע הוא לבקר, הוא אזרח ארצות הברית שלא היה בעל רשיון ישיבה בארץ או באזור. על-פי האמור בתגובת המשיבים, הגישו הוריו של העותר זה לא מכבר עתירה מנהלית (עת"מ 799/07), בה עתרו לרישיון ישיבת קבע בישראל. במסגרת ההליכים בעתירה, ניתנה להורי העותר ביום 29.6.08 אשרת שהייה מסוג ב/2 למשך 4 חודשים לצרכי התארגנות. נתונים אלו לא הוצגו על-ידי העותר במסגרת עתירתו. כידוע, על הפונה לבית משפט זה בבקשה למתן סעד מוטלת החובה להציג את מלוא העובדות הצריכות לעניין (למשל, בג"ץ 3206/05 פלוני נ' שר הפנים (טרם פורסם, 7.2.2006)). אי גילוי מלא עלול להביא לדחיית העתירה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים. מכל מקום, כאמור, העותר כבר אינו נמצא בארץ.
4.
לצד זאת, בנסיבות העניין, וכאמור בתגובת המשיבים, בפני העותר פתוחה הדרך לפנות לגורמים המוסמכים לצורך קבלת אישור כניסה לארץ או ליהודה ושומרון. בהקשר זה יצוין, כי מתגובת המשיבים עולה כי נתוניו של העותר כבר הועברו לגורמים הרלוונטיים לצורך בחינה האם קיימים טעמים הומניטאריים המצדיקים להתיר את כניסתו ליהודה ושומרון.
נוסיף, כי תקיפה של החלטה המסרבת להתיר כניסה לישראל ראוי לה שתעשה בבית המשפט לעניינים מינהליים.
5.
העתירה נדחית על הסף. הצו הארעי שניתן ביום 7.1.09 מבוטל.
ניתן היום, כ"ט בטבת התשס"ט (25.1.2009).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת