בג"ץ 2016/17 מוחמד אלעמרין נ. משרד הביטחון

1.עניינה של העתירה בבקשתו של העותר למתן אשרת שהייה זמנית בישראל, נוכח סכנת חיים ממשית הנשקפת לו, לטענתו, בשטחי הרשות הפלסטינית, בשל שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים. בד בבד מבקש העותר צו ביניים, המורה למשיבים להימנע מגירושו מישראל, עד להכרעה בעתירה.

2.לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובת המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כפי שציינו המשיבים, "המדובר בעתירה מוקדמת אשר הוגשה מבלי שמוצו ההליכים מול הגורם המוסמך – ועדת המאוימים, ומבלי שהעותר הניח תשתית עובדתית מספקת לתמיכה בטענותיו, באופן שיאפשר בחינה מקצועית של הגורמים הרלוונטיים בדבר טענתו למאוימות באזור" (פסקה 9). על העותר למצות אפוא את ההליכים אל מול ועדת המאוימים, כדרך שנתבקש על-ידה במכתב מיום 6.2.2017, ובמסגרת זאת לפרט כדבעי על אודות הסיוע שנתן לדבריו לכוחות הביטחון הישראליים; טיבן של החקירות אליהן זומן לטענתו; וכיוצא באלו פרטים רלבנטיים. ועדת המאויימים תידרש לדברים ותכריע כחכמתה; הכרעה זו תוכל לעמוד בבוא העת, ככל שיהיה בכך צורך, לביקורת שיפוטית.

3.ביום 27.3.2017, לאחר קבלת תגובתם המקדמית לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים, הגישו המשיבים הודעה מעדכנת לפיה ביום 22.3.2017 נעצר העותר בחיפה בחשד לשהייה בישראל שלא כדין. מעצרו של העותר נדון בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בחיפה, ובקשות לעיכוב הרחקתו מישראל עד להכרעה בעתירה דנן, נדחו. בהמשך לאמור, הגיש ב"כ העותר 'בקשה דחופה למתן צו על תנאי', בה התבקשנו להורות על מניעת הרחקתו של העותר משטח ישראל עד להחלטת ועדת המאויימים בעניינו. במסגרת בקשתו ציין ב"כ העותר, כי פנה בשנית אל ועדת המאויימים בבקשה להעניק אשרת שהייה זמנית לעותר, אולם זו נדחתה לנוכח בקשה תלוייה ועומדת לצו ביניים במסגרת עתירה זו.

4.על רקע האמור אני מורה כדלקמן: בשלב זה אין להרחיק את העותר לשטח הרשות הפלסטינית, ויש לאפשר לו "לפנות לקצין המאוימים במת"ק הסמוך למקום מגוריו ולבקש היתר שהייה עד להחלטת ועדת המאוימים"

(פסקה 13 לתגובת המשיבים). העותר יוכל להגיש לבית משפט השלום בחיפה בקשה לעיון מחדש בהחלטתו מיום 24.3.2017, במסגרתה נקבע כי העותר יורחק לשטח הרשות הפלסטינית.

5.אשר על כן, העתירה נדחית.

אין צו להוצאות.