פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2043/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותרים:
1. לידיה
נאומנקו
2. אוקסנה פוצ'טרנקו
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. הממונה על ביקורת הגבולות ת"א
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד מחאגנה עלאא
בשם המשיבים:
עו"ד רענן גלעדי
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1.עותרת 1 נישאה בשנת 2000 לואלרי נאומנקו, אזרח ישראל, ובעקבות כך הגיעה ארצה, ושולבה בהליך מדורג שבסופו היתה אמורה לקבל מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות. עותרת 2, אף היא אזרחית ישראל, היא בתו של ואלרי מנישואים קודמים.
בשנת 2002, לאחר שעותרת 1 נפרדה מואלרי, הופסק ההליך המדורג והיא נדרשה לעזוב את ישראל. בעקבות דרישה זו הגישה עותרת 1 לבית-משפט זה עתירה בה ביקשה כי יינתן לה מעמד של תושבת קבע (בג"צ 2581/05). עתירה זו נמחקה לבקשת הצדדים ביום 26.5.05, לאחר שהגיעו להסכמה שזו הייתה לשונה:
"המשיבים מתחייבים שלא להרחיק את העותרת 1 מן הארץ במשך 90 הימים הקרובים, וזאת על-מנת שתוכל למצות את ההליכים מול הוועדה לעניינים הומניטריים במשרד הפנים, וכן על-מנת שתוכל לפנות, במידת הצורך, בעתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים אם תדחה בקשתה".
בהתאם להסכמה זו, פנתה עותרת 1 למשרד הפנים בבקשה נוספת לקבלת מעמד של תושבת קבע, אולם בתאריך 13.12.05 הוחלט לדחות את הבקשה מן הטעם כי אין לה ולואלרי ילדים משותפים.
כנגד החלטה אחרונה זו הוגשה העתירה הנוכחית, במסגרתה שבה עותרת 1 ומבקשת להעניק לה מעמד של תושבת קבע בישראל.
2.דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. הסמכות להעניק אשרות שהייה ומעמד של תושב קבע מעוגנת בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. פרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000, קובע, כי "החלטה של רשות בעניני אשרות כניסה ורישיונות ישיבה ועבודה, לרבות עניני הרחקה" יידונו בפני בית-המשפט לענינים מנהליים (ראו גם בג"צ 5903/05 בשארה נ' משרד הפנים , לא פורסם, מיום 22.8.05; בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים
פ"ד נו(5), 950). הגשתה של העתירה הנוכחית לבית משפט זה מעוררת תמיהה, במיוחד לאחר שכבר הובא לידיעת בא כוח העותרות, במסגרת העתירה הקודמת שהגיש, כי הסמכות לדון בעתירה זו מסורה לבית-משפט אחר.
אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ד בתמוז התשס"ו
(20.7.2006).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש
ו פ ט