בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2199/10
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט י' עמית
העותרת:
מונתהא חאלד ראשיד עאבד (טוויל)
נ
ג
ד
המשיבים:
1.מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
2.בית משפט הצבאי לערעורים
3.שירות הביטחון הכללי
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ט' בניסן התש"ע
(24.3.2010)
בשם העותרת:
עו"ד ג'ואד בולוס; עו"ד ספיד בולוס
בשם המשיבים:
עו"ד ורד חלאוה
פסק דין
העותרת מוגדרת על ידי המפקד הצבאי כ"פעילת חמאס בכירה, חברה באגודת אלפראח', קשורה לפעילות בכירי החמאס ברמאללה, ולה מעורבות עדכנית בפעילות כספים, המסכנת את ביטחון האזור וביטחון הציבור, וכי טעמי ביטחון החלטיים, כלומר – שמירה על ביטחון האזור וביטחון הציבור, מחייבים את מעצרה המנהלי של העותרת".
לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ולאחר עיון בחומר החסוי בהסכמת באי כוח העותרת, הגענו למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטותיהן של הערכאות הצבאיות בעניינה של העותרת. כפי שנפסק, המעצר המינהלי וההליך הפלילי פועלים במישורים שונים ונפרדים (בג"ץ 5784/03 לואי סלאמה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ) . אין מניעה לכך שנאשם אשר בית המשפט סירב לעצרו עד תום ההליכים ייעצר במעצר מינהלי, ובלבד שהחומר הראייתי אשר שימש למעצר המינהלי שונה מהחומר הראייתי אשר שימש למעצר עד תום ההליכים (בג"ץ 6843/93 אחמד סלימן מוסא קטמש נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ) .
שוכנענו כי במקרה דנן אכן קיים פער משמעותי בין החומר הראייתי הגלוי לבין החומר שלא ניתן לגלותו, ולפיכך, על פי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה רשאי היה המפקד הצבאי – בהינתן רמת הסיכון הנשקפת מן העותרת להורות על מעצר מינהלי (ראו גם בג"ץ 3715/08 חאלד פוזי עזיז נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ) .
מכאן החלטתנו לדחות את העתירה.
ניתן היום, ט' בניסן התש"ע
(24.3.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט