בג"ץ 2211/22 אליעז איבגי נ. הכנסת

השופטת ג' כנפי-שטייניץ :

לפנינו עתירה, שהוגשה נגד כנסת ישראל, במסגרתה מבקש העותר כי בית משפט זה "יתערב בנושא התיקון לחוק המינהלי החדש" .

העותר הוא אסיר המרצה עונש מאסר, אשר הגיש עתירה קצרה, כתובה בכתב יד. לטענת העותר, ככל שניתן להבינה מן הכתוב, הוא נערך לשחרורו המוקדם בהתאם להסדר החוקי הישן, אולם בעקבות תיקון חקיקה שנכנס לתוקף לאחרונה הוא אינו זכאי לו עוד. בעתירתו מעלה העותר טענות כלליות הן ביחס לתחולה הרטרואקטיבית של התיקון לחוק והן ביחס להפליה לכאורה שיוצר התיקון בין אסירים שנשפטו לתקופות מאסר שונות. אף שהדבר אינו נזכר בעתירה שהוגשה, דומה כי העתירה נוגעת לחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב-2021, אשר נכנס לתוקפו ביום 20.3.2022. במסגרת התיקון לחוק נערכו, בין היתר, שינויים בקריטריונים לזכאות אסירים לשחרור מינהלי לפי סעיפים 68א ו-68ג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971.

דין העתירה להידחות על הסף. העתירה מנוסחת באופן כוללני, היא נעדרת תשתית עובדתית או משפטית המאפשרת לדון בה, ולמעשה העותר אף אינו מבהיר אלו היבטים בתיקון לחוק השפיעו על מצבו ומהו הסעד אותו הוא מבקש. בהתאם לכך, טענות העותר אינן מגלות עילה להתערבותו של בית משפט זה (ראו: בג"ץ 3014/16 שחדה נ' משרד הפנים , פסקה 9 (16.11.2016); בג"ץ 2738/22 פלוני נ' כנסת ישראל (27.4.2022)).

להשלמת התמונה יצוין כי לאחר הגשת העתירה, הוגשו מספר בקשות של אסירים להצטרף כעותרים נוספים. בקשות אלו הוגשו מבלי שהוצג בהן טעם לצירוף וכן מבלי שפורטה תרומתם של המבקשים להצטרף לבירור ההליך, מלבד היותם אסירים. מכל מקום, משנמצא כי יש לדחות את העתירה על הסף, מתייתר הצורך לדון בבקשות אלו.

אשר על כן – העתירה נדחית על הסף.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.