בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2228/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט ע' פוגלמן
העותר:
חלמי טלב עבד אלמגיד טקאטקה
נ
ג
ד
המשיבים:
1.ועדת המשנה לתכנון מקומי ביו"ש
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ט באייר התש"ע
(13.5.10)
בשם העותר:
עו"ד ד' כאסתרו
בשם המשיבים:
עו"ד ו' חלאוה
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
1.
עניינה של עתירה זו בהליכי אכיפה שננקטו בגין בנייה שלא כדין של מבנה הממוקם באדמות הכפר בית פג'אר שבנפת בית לחם. בעקבות בניית המבנה בלא שניתן לכך היתר בנייה כנדרש, נמסר למחזיק המבנה צו הפסקת עבודה, והוא זומן לדיון לפני ועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה (להלן: הועדה או ועדת המשנה לפיקוח ). בהמשך, החליטה הועדה להוציא צו סופי להפסקת עבודה והריסה ביחס למבנה. העותר הגיש בקשה למתן היתר בנייה בנוגע לאותו מבנה לועדת המשנה לפיקוח, אשר דחתה את הבקשה לאחר ששמעה את טענות בא-כוח העותר, וקבעה כי היא אינה עולה בקנה אחד עם המצב התכנוני שבתוקף, הנגזר מתכנית 5 RJ . לפי קביעת הועדה, המבנה ניצב על שטח המיועד לחקלאות; העותר אינו הבעלים היחידי בקרקע; לא הוצגו מטעמו מסמכים המעידים על יידוע יתר הבעלים בדבר הבקשה להיתר; ויש באישור הבקשה משום חלוקה בפועל של החלקה, ללא תכנית המסדירה זאת. עוד נקבע כי גודל החלקה קטן מדונם אחד, שהינו הגודל המינימאלי הנדרש בתכנית לצורך אישור בקשה כאמור; כי ישנה חריגה מקווי הבניין שנקבעו בתכנית; וכי רוחב חזית המבנה קטן מהרוחב המינימאלי הנדרש על-פי התכנית. העותר הגיש ערר על דחיית הבקשה למתן היתר, אך עררו נדחה על-ידי ועדת המשנה לתכנון מקומי של מועצת התכנון העליונה, על יסוד הנימוקים התכנוניים שנזכרו בהחלטת ועדת המשנה לפיקוח. לכך מכוונת העתירה שלפנינו, שבגדרה מבוקש להורות על ביטול ההחלטות ועל מתן היתר בנייה לעותר.
2.
לטענת העותר,
תכנית המתאר 5 RJ הינה תכנית מנדטורית ישנה, אשר אינה תואמת את צרכיהם העדכניים של התושבים. להשקפתו, מחדלם של המשיבים, שלא הכינו תכניות מפורטות, פוגע בזכות הקניין שלו. העותר מוסיף כי הכרעותיהם של המשיבים נגועות בחוסר תום לב ובהפליה של תושבי האזור. עוד נטען כי נפגעה זכותו של העותר להשמיע טענות בהליכים לפני המשיבים.
3.
המשיבים טוענים מצידם כי הליכי התכנון התקיימו כדין, ההחלטות ניתנו על יסוד התכנון התקף, ואין יסוד להתערב בהן. עוד מוסיפים המשיבים כי הם פועלים תדיר להתאמת תכניות המתאר הקיימות במגזר הפלסטיני לצרכי האוכלוסייה באזור. לדבריהם, המבנה נושא העתירה, אף נמצא בסמיכות לתכנית המתאר של הישוב אום סלמונה (תכנית מס' 1605), שפורסמה למתן תוקף בשנת 1995.
4.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, לא מצאנו עילה להתערבות בהחלטתה של ועדת המשנה לתכנון מקומי של מועצת התכנון העליונה. בהתייחס לשאלת זכות הטיעון שהעלה העותר, נציין כי לעותר ניתנה הזדמנות להציג את עמדתו לפני גופי התכנון המוסמכים. אמנם, המשיבים מציינים
כי בא-כוחו ראה לעזוב את הדיון שהתקיים בועדת המשנה לפיקוח ביום 31.5.07 בטרם החל דיונה במבנה נושא העתירה; אך בהמשך הוא שטח את טענותיו לפני ועדת המשנה לתכנון מקומי כמבואר לעיל, ואלה נבחנו לגופן ונדחו.
אשר לעצם העניין –
הלכה למעשה, לא שמענו טענה של ממש נגד הנימוקים התכנוניים שנסמכים על תכנית 5 RJ . עיקר טענותיו של העותר מכוון למחדליהם הנטענים של המשיבים בעדכון תכניות המתאר, אך כפי שהובהר על ידי המשיבים,
אין בטענה זו ממש, שכן קיים תכנון מתארי מעודכן ליישוב הנמצא בסמיכות למבנה נושא העתירה. בא –כוח העותר אמנם כפר בטענה זו וציין כי מדובר ב"קו תיחום" ולא בתכנית מתאר. דא עקא, שלבקשתנו המציאו לנו המשיבים את תקנון
תכנית 1605, שממנו עלה כי טענתם – בדין יסודה וכי בא-כוח העותר נתפס, ככל הנראה, לכלל טעות בעניין זה. גם בהיבט אחרון זה, אין, אפוא, עילה להתערבותנו.
אשר על כן אנו דוחים את העתירה. בנסיבות העניין – אין אנו עושים צו להוצאות.
ניתנה היום כ"ט באייר התש"ע (13.5.10)
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט