פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
2305/17
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
העותרת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1.
המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון
2. שר הפנים
תגובה מטעם העותרת מיום 18.4.2017
בשם העותרת: עו"ד
עדי לוסטיגמן
בשם המשיבים: עו"ד
יצחק ברט
החלטה
1.העותרת, ילידת 1986, מקבלת היתרי שהייה מתחדשים בישראל מאז שנת 2013 בשל מאוימות שלא על רקע ביטחוני. לטענת העותרת, במהלך חודש ינואר 2017 הודיעה לה מתאמת הרווחה במשיב 1 כי עליה להתייצב לראיון אצלה ללא ייצוג עו"ד. משסירבה העותרת לעשות כן, הודיעה לה מתאמת הרווחה ביום 27.2.2017 כי עליה להתייצב לראיון בתוך כשבועיים וכי ככל שלא תתייצב לראיון לא יונפקו לה היתרים נוספים (עת/לד). היתר השהייה שהיה בידי העותרת פג, אפוא, ביום 14.3.2017. יום קודם לכן הגישה העותרת את העתירה דנן שבה ביקשה, בין היתר, לאפשר לה להיות מיוצגת על ידי עורכת דין בראיון אצל מתאמת הרווחה וכן לקבל מעמד ארעי בישראל. עוד ביקשה העותרת כי יינתן צו ביניים שיורה על הארכת תוקף היתר השהייה שהיה ברשותה עד להכרעה בעתירה. המשיבים מסכימים כי יינתן צו ביניים האוסר על הרחקת העותרת מן הארץ אך מתנגדים למתן היתר שהייה ומציינים גם אם יינתנו לעותרת היתרי שהייה נוספים לא יהיה בכך כדי להתיר לה לעבוד בישראל, ומבחינה זו אין כל הבדל בין צו ביניים המורה על אי הרחקה של העותרת מישראל לבין צו ביניים המורה על הארכת תוקף ההיתר שהיה בידיה.
העותרת טוענת כי אין מחלוקת שהיתר השהייה אינו מאפשר לה לעבוד בישראל, אך ביטולו הביא להקפאת חשבון הבנק שלה ולהפסקת ביטוח הבריאות הפרטי שהיה ברשותה ועל כן היא אינה יכולה לקבל מרשם לתרופה מסוימת שלה היא זקוקה.
2.דעתי היא כי בנסיבות המיוחדות של המקרה אין להסתפק בצו האוסר על הרחקת העותרת מן הארץ אלא יש להורות על דרך צו ביניים על הארכת תוקפו של היתר השהייה מן הסוג שבו החזיקה העותרת ביום הגשת העתירה.
כאמור העותרת שוהה בישראל ברישיון מאז שנת 2013 לאחר שרואיינה מספר פעמים על ידי נציגי המשיבים שמצאו לנכון לקבל את בקשותיה למתן היתר, כאמור. בהינתן ההשלכות של אי חידוש היתר השהייה על העותרת, בהינתן העובדה כי העותרת שוהה בישראל תקופה ארוכה ברישיון וכן בהינתן הסכמת המשיבים כי העותרת לא תורחק מישראל עד להכרעה בעתירה, ניתן בזאת צו ארעי המורה למשיבים להאריך את תוקף ההיתר שבו החזיקה העותרת עד להכרעה בעתירה דנן (השוו: בג"ץ 396/09 אגליץ נ' שר הפנים (22.3.2009)).
3.בהסכמת העותרת, יושהה הטיפול בעתירה עד להכרעה בבג"ץ 4248/12. המשיבים יגישו הודעה מעדכנת בתוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין בבג"ץ 4248/12 הנ"ל, ולאחריה יוחלט על המשך הטיפול בעתירה.
ניתנה היום, כ"ג
בניסן התשע"ז (19.4.2017).
ש
ו פ ט ת