בג"ץ 2345/18 איאהב זיאד אבו אלגיען נ. שר הפנים, משרד הפנים

השופט י' עמית :

1.

עניינה של העתירה בבקשה לקבלת מעמד בישראל של העותרת 2 (להלן: העותרת ) מטעמים הומניטריים, לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: הוראת שעה ).

בתמצית ייאמר כי העותרת היא תושבת האזור, שנישאה לאזרח ישראלי מאזור הנגב. העותר 1 הוא בנה. העותרת נכנסה לישראל כדין והחזיקה ברישיון ישיבת ארעי משנת 1999 ועד לשנת 2006. לאחר מכן, מעמדה בוטל בשל נישואי ביגמיה מצד בעלה. העותרים פנו לוועדה ההומניטרית (להלן: הוועדה ), בבקשה לקבלת רישיון ישיבה ארעי בישראל. בבקשה צוין כי בעלה של העותרת זנח אותה והיא לא בקשר עמו לאחר הליך גירושין. העותרת ציינה כי היא זקוקה למעמד בישראל על מנת לשהות לצד ילדיה, לטפל בהם ולדאוג לצרכיהם. משלא התקבלה תשובת הוועדה לבקשה בתום שישה חודשים, הוגשה העתירה דכאן.

2.

מהודעת עדכון מטעם המשיבים מיום 14.8.2018, עולה כי לאחר שהוועדה המקצועית המייעצת לשר הפנים דנה בעניינה של העותרת והעבירה את המלצתה, החליט שר הפנים ליתן לעותרת היתר שהייה בישראל מטעם הומניטרי מיוחד לפי סעיף 3א1 להוראת השעה.

3.

משניתנה החלטה בעניינה של העותרת, נראה כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק.

ככל שהעותרים מבקשים להשיג על תוכן ההחלטה שהתקבלה, ייכבדו ויגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בשים לב ל צו בתי המשפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח- 2018 , שנכנס לתוקף בעת האחרונה.

4.

אשר על כן, העתירה נמחקת. אין צו להוצאות.