בג"ץ 1965/18 פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

השופט ג' קרא:

עתירה למתן צו על תנאי שעניינה בבקשת העותרים להסדיר את מעמדה של העותרת 2 (להלן: העותרת ) בישראל .

1.

העותר 1 מחזיק בתעודת זהות ישראלית. בעתירה נטען כי העותרים, זוג נשוי, פנו ביום 15.3.2015 למשיבה 2, הוועדה ההומניטרית (להלן: הוועדה ), בבקשה לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 לקבלת היתר כניסה לישראל עבור העותרת, תושבת השטחים (להלן: הבקשה ) . משלא התקבלה תשובת הוועדה לבקשה, ביום 11.5.2017 שלחו העותרים מכתב תזכורת. ביום 6.6.2017 התקבלה תגובת הוועדה, לפיה הבקשה תועלה לדיון בוועדה על פי סדר תאריך הגשת הבקשה וכי העותרים יקבלו עדכון בעת קבלת החלטה בעניינם. משלא התקבלה תגובה מאז, ביום 7.3.2018 הוגשה העתירה דכאן. בהחלטה מיום 7.3.2018 ניתן צו ארעי האוסר על הרחקת העותרת 2 משטח ישראל עד למתן החלטה אחרת.

2.

בתגובתם המקדמית מיום 14.6.2018 טענו המשיבים כי בקשת העותרים נדונה בפני הוועדה וכי המלצתה הועברה יום קודם לכן לשר הפנים. בהודעה מעדכנת מיום 14.10.2018 נמסר כי שר הפנים החליט לדחות את הבקשה משלא נמצא טעם הומיניטרי מיוחד המצדיק מתן היתר שהיה לעותרת (להלן: ההחלטה ) . משכך, טוענים המשיבים כי בנסיבות אלה, בהן העתירה הוגשה בשל אי מתן החלטה בבקשה, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק.

3.

לאחר עיון בעתירה ובתגובות לה, ומשניתנה ההחלטה בעניינה של העותרת, נראה כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק (בג"ץ 2396/18 סונדס נ' שר הפנים ( 26.8.2018 ); בג"ץ 2345/18 אבו אלגיען נ' שר הפנים

( 26.8.2018 )).

ככל שהעותרים ירצו להשיג על ההחלטה לגופה, באפשרותם להגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים . זאת, לאור כניסתו לתוקף בחודש מאי האחרון של צו בתי משפט לעניינים מינהליים

(שינוי התוספות הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018.

הצו הארעי שניתן ביום 7.3.2018 מוארך לעוד 30 ימים ממועד מתן פסק דיננו לצרכי התארגנות.

4.

סוף דבר, העתירה נמחקת. אין צו להוצאות.