בג"ץ 1996/18 פלוני נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

השופט ג' קרא:

1.

עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים 2, 4, 6, 8, 9

(להלן: העותרים ללא אישורי שהיה ) כי נורה למשיבים 1 ו- 2 (להלן: המשיבים ) להנפיק להם אישור כניסה ושהיה לתקופה של 12 חודשים, וזאת בהתאם לבקשתם לאיחוד משפחות (להלן: הבקשה ). לחילופין, התבקשנו בעתירה כי נורה למשיבים להכריע בבקשה . כמו כן, התבקשנו בעתירה כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע המשיבה 2 טרם דנה בבקשה.

ביום 8.3.2018 ניתנה החלטה האוסרת על הרחקתם של העותרים ללא אישורי שהיה משטחי מדינת ישראל עד למתן החלטה אחרת.

2.

מהודעת העדכון מטעם המשיבים עולה כי לאחר הגשת העתירה ניתנה החלטת שר הפנים הדוחה את הבקשה לקבלת רשיון לישיבת ארעי ולחלופין היתר שהייה מטעם הומניטרי מיוחד לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-2003 (להלן: ההחלטה ). על כן טוענים המשיבים כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה וכי דינה להימחק.

3.

משניתנה ההחלטה בעניינם של העותרים ללא אישורי שהיה , אנו סבורים כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להימחק (ראו והשוו: בג"ץ 1965/18 פלוני נ' מדינת ישראל (21.10.2018); בג"ץ 2623/18 שלאלדה נ' שר הפנים

(17.10.2018)).

4.

ככל

שהעותרים ללא אישורי שהיה מבקשים להשיג על ההחלטה שהתקבלה, באפשרותם לפנות לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בהתאם לקבוע בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000.

5.

הצו הארעי, שניתן ביום 8.3.2018 ושאוסר על הרחקתם של העותרים ללא אישורי שהיה מישראל, יעמוד על כנו, לצרכי התארגנות, עד ליום 2.4.2019.

6.

סופו של דבר, העתירה נמחקת.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.