פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 235/05
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
דוד הדרי
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות הדואר
2. ממשלת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד נפתלי ורצברגר
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן :
עניינה של העתירה שלפנינו הוא ברצונו של העותר, כי יופסק לאלתר השימוש בקראוון שהוצב סמוך לשער יפו בעיר העתיקה בירושלים ואף יסולק מאחר ולא קיבל היתרי בניה ורישוי כחוק.
לטענת העותר, בשל הבחירות לרשות הפלשתינית, המתקיימות היום, ה- 9.1.05, התירה ממשלת ישראל לרשות הפלשתינית להציב קלפיות בסניפי הדואר במזרח העיר. לטענתו, ביום 6.1.05 בשעות הלילה, הוצב קראוון הנושא שלטים של רשת הדואר ונחזה להיות בית דואר על כביש הכניסה לעיר העתיקה בירושלים, סמוך לשער יפו.
בעתירתו מבהיר העותר, כי פנה, ביום 7.1.05 בבוקר, למנהל אגף הרישוי והפיקוח בעיריית ירושלים, מר מיכה בן נון, וביקש לברר האם הצבת הקראוון טעונה רישיון ואם ניתן רישיון כזה. לטענת העותר, מר מיכה בן נון הודיע לו, כי הצבת הקראוון האמור דורשת רישוי וכי לא הוגשה כל בקשה לרישיון כזה וממילא לא ניתן רישוי כדין לקראוון האמור. עוד טוען העותר, כי מר מיכה בו נון הוסיף והודיע, כי ביום 9.1.05 יצאו פקחים למקום והעירייה תפעל על-פי נהליה בעניין.
עוד מציין העותר, כי ביום 9.1.05 בבוקר, הגיע לקראוון וביקש לרכוש בולים ולשלם חשבונות, אולם הובהר לו, כי במקום לא ניתנים שירותי דואר כמקובל וכי המקום משמש באורח בלעדי כקלפי לבחירות של הרשות הפלשתינית.
לטענת העותר, הצבת קראוון על-ידי רשות ציבורית כמו רשות הדואר ללא רישיון הינה פעולה בלתי חוקית. עוד מוסיף וטוען העותר, כי "סניף הדואר" האמור, כלל אינו סניף דואר, שכן אין הוא מעניק שירותי דואר, אלא מדובר בבניית קלפי עבור הרשות הפלשתינית, תוך מצג שווא שקרי כאילו מדובר בסניף דואר.
דין העתירה להידחות על הסף.
העותר פנה ביום 7.1.05 לעיריית ירושלים כדי לברר את חוקיות הצבת הקראוון בכביש הכניסה לירושלים ואף כי הרשות המוסמכת לבירור הצבת הקראוון הינה אכן עיריית ירושלים והעניין אף הובא לידיעתה, העותר לא פנה אליה כדי שתפעל בעניין זה ובכך לא מיצה את ההליכים כלפיה.
נראה כי הקראוון האמור הוצב באופן זמני רק לצורך קיום הבחירות לרשות הפלשתינית המתקיימות כיום, ויש להניח כי הוא יוסר עם תום יום הבחירות.
כידוע, מיצוי הליכים מקדמיים של פנייה לרשות הינו תנאי סף להיזקקות בית-משפט זה לעתירות כנגד גופים מינהליים וציבוריים (ראו בג"ץ 2902/02 איתן נ' המפקח הכללי של המשטרה , פ"ד נו (3) 2). מה גם שהעותר לא מיצה את ההליכים כלפי המשיבה 1 לפני פנייתו לבית משפט זה.
סוף דבר, לא מצאנו עילה משפטית המצדיקה את התערבותנו.
אשר-על-כן, העתירה מוקדמת ודינה להידחות על הסף.
ניתן היום, כ"ח בטבת תשס"ה
(9.1.05).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט