בג"ץ 2354/13 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול לערעורים

1.

בפניי בקשה חוזרת למתן צו ביניים בעתירה, שיורה על מניעת פינויה של העותרת מדירת המגורים בה היא מתגוררת, בהתאם להחלטות בית הדין הרבני.

2.

אמנם, מהעיון בעתירה, שבליבתה שאלת סמכות בית הדין הרבני לדון בעניינים רכושיים שהתבררו בפני בית המשפט לענייני משפחה, נדמה כי סיכוייה אינם נמוכים. זאת, נוכח הלכותיו הברורות של בית משפט זה בסוגיה האמורה, אשר אושררו אך באחרונה בהרכב מורחב (ראו: בג"ץ 6929/10 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול

(20.3.2013)).

3.

יחד עם זאת, מהעיון בעתירה עולה, כי אף אם יימשך הליך הכינוס, ומאחר ולבני הזוג שתי דירות מגורים, שלפחות אחת מהן אמורה להישאר בידיה של העותרת, לא תיוותר העותרת ללא קורת גג. יתר על כן, נדמה על פניו שאף אם תתקבל העתירה, ויבוטלו החלטות בית הדין הרבני, והסכמת הצדדים בפני בית המשפט לענייני משפחה תועמד על כנה, תאלץ ממילא העותרת לעזוב את בית מגוריה הנוכחי כדי לגור בדירה הנוספת שבבעלות בני הזוג (המצויה בחדרה). בהמשך לכך, מתגובת המשיב 3 לבקשה לצו ביניים, עולה כי הדירה השניה שבבעלותם (היא הדירה שבחדרה) מושכרת על ידי העותרת לצד שלישי במהלך השנה האחרונה, וכי אין כל מניעה מבחינתו לכך שהיא תשתמש בדירה למגוריה שלה. יצוין כי בתשובתו, מסכים המשיב 3 כי לא ינקטו כל הליכים לפינויה של העותרת מדירתה לתקופה של 45 ימים, על מנת שתסדיר את מגוריה החלופיים, בין אם בדירה בחדרה, בין אם בדירה שכורה (תוך שהיא תוסיף להיות הנהנית היחידה מדמי השכירות עבור הדירה בחדרה).

4.

נדמה כי בנסיבות אלו, בהן נראה שגם אם תתקבל עתירתה של העותרת, תהיה היא חייבת לפנות את דירת המגורים בה היא מתגוררת כעת כדי לעבור להתגורר בדירת המגורים הנוספת שבבעלות הזוג, אין מקום לעכב את ביצוע הליכי פירוק השיתוף, חרף סיכוייה של העתירה. ברי, כי ככל שתתקבל העתירה, ודירת המגורים בה מתגוררת העותרת (ואשר רשומה על שם אימו המנוחה של המשיב 3) תכונס לקופת השיתוף, עיקר ההשפעה של הענין תהיה לגבי חלוקת הנכסים האחרים בין הצדדים. יחד עם זאת, נדמה שגם במצב דברים זה לא תוסיף העותרת להתגורר בדירתה הנוכחית. משמע, המחלוקת בעיקרה היא מחלוקת ממונית, ואי מתן צו ביניים לא יוביל לתוצאה קשה או בלתי הפיכה.

5.

סוף דבר, הבקשה לצו ביניים נדחית. החלטתי בדבר עיכוב ביצוע החלטות בית הדין הרבני מיום 16.5.2013 מבוטלת. זאת, בכפוף לכך שלא יינקט כל הליך לפינויה של העותרת מדירתה ב-45 הימים לאחר המצאת החלטתי זו לצדדים, על מנת שהעותרת תוכל להסדיר מקום מגורים חלופי.

6.

הדיון בעתירה יקבע בפני הרכב.