בג"ץ 2360/05 עמנואל פלד נ. פרקליטות מחוז תל אביב -פלילי

השופט א' א' לוי:

1.העותר הובא לדין בפני בית-משפט-השלום בתל-אביב, בשני הליכים נפרדים. ההליך הראשון, בו הואשם בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה, הסתיים בהרשעתו. דינו נגזר ל-48 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הושת עליו קנס כספי בסך 25,000 ש"ח. ערעור שהגיש העותר על הרשעתו לבית-המשפט המחוזי נדחה. בהמשך נדחתה אף בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית-משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (רע"פ 6340/04 פלד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 16.7.04)). בהליך השני, שעודו מתנהל, מואשם העותר עם נאשמת אחרת בביצוע שורה של עבירות מרמה.

2.בעתירה זו מבקש העותר כי ייאסר על גורמי התביעה להציג במשפטו קלטות-שמע ותמליל שלהן כחלק מחומר הראיות. עד להכרעה בעתירתו מבקש הוא כי יינתן צו ביניים, האוסר את הגשת את הקלטות האמורות ואת תמליליהן.

העותר טוען, כי בהליך הראשון הגישה המשיבה לבית המשפט כראיה את הקלטות והתמליל וטענה כי כל הקולות הנשמעים בקלטות באו מפי העותר ואין נשמע בקלטות קולו של איש זולתו. לעומת זאת, בהליך השני – כך לגרסת העותר – טוענת המשיבה כי בקלטות נשמע קולה של הנאשמת הנוספת בתיק זה. בית-משפט השלום דחה את טענת העותר ולפיה לאור זאת יש לזכותו מטעמים של הגנה מן הצדק, ומכאן העתירה שבפנינו.

3.לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה הרבים הגעתי לכלל דעה כי דינה להידחות על הסף. טענותיו של העותר עניינן בהחלטת ביניים בהליך פלילי. הלכה שורשית היא עמנו, כי בית-משפט זה לא יתערב בהחלטות ביניים הניתנות בגדרו של ההליך הפלילי אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כבוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4) 683). המקרה שבפנינו אינו נמנה עם מקרים אלה. מקומן הראוי של הטענות הוא איפוא בערעור, אם יוגש, על פסק-דינו של בית-משפט השלום, לכשיינתן, ולא בעתירה לבית משפט זה.

בשולי הדברים יצוין, כי טענה דומה הועלתה בעתירה שהגישה לבית-משפט זה הנאשמת האחרת, העומדת לדין עם העותר, ובית-המשפט דחה אותה מטעמים דומים (בג"ץ 8808/04 אפק נ' פרקליטות מחוז תל-אביב , מיום 27.10.04).

בנסיבות אלה אין עילה להתערבותו של בית-משפט זה, והעתירה נדחית.