פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
2384/21
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט י' אלרון
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. המחלקה לחקירות
שוטרים
2. מ"מ
פרקליט המדינה
3. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד אפרת נחמני-בר; עו"ד
שרון זגגי-פנחס; עו"ד אלון פורת
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
במסגרת העתירה שלפנינו נתבקשנו על ידי העותר, שוטר מג"ב, שהיה אחד המעורבים באירוע שאירע בסמוך לשער האריות בעיר העתיקה בירושלים ביום 30.5.2020, שבסופו נורה למוות איאד אל-חאלק (להלן: המנוח ), לעכב את הליך השימוע בעניינו עד שהמשיבים "יאפשרו לעותר לממש באופן אמיתי ומהותי את זכות הטיעון שלו, במסגרת זכותו לשימוע ... בכך שיבהירו לו בצורה מלאה את טיבה של אי החוקיות המיוחסת לירי שביצע; בכך שתובהר מדיניות ההעמדה לדין במקרים של ירי בפעילות מבצעית שגרם למוות; ובכך שיעבירו לידי העותר חומרים החיוניים להגנתו בשאלה קריטית, העומדת במרכז הליך השימוע, על מנת שיכול להיערך כדבעי להליך".
1.
ביום 21.10.2020 נשלח לעותר "מכתב יידוע לחשוד" לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 בתיק מח"ש 2327/20, המודיע על כך שנשקלת העמדתו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירה של המתה בקלות דעת. לאחר מכתב היידוע התנהל שיג ושיח בין באי-כוח העותר לבין הגורמים הרלוונטיים במשיבה 1 (להלן: מח"ש ) שעסק בעיקרו בהעברת חומרי חקירה לעיונו ובטענות כי כתב החשדות "עמום". בסופו של יום, ביום 16.3.2020 השיבה ראשת מח"ש לבאי-כוח העותר כי כלל החומרים שהתבקשו על ידם הועברו לעיונם, למעט 22 תמונות של המנוח שלא הועברו מטעמי צנעת הפרט. באשר לטענתם כי כתב החשדות עמום, השיבה ראשת מח"ש כי כתב החשדות מפורט, בהיר ומתייחס לכל שלבי האירוע. מכל מקום, ציינה ראשת מח"ש, ככל שיש לצוות ההגנה השגות באשר לכך, מקומן להתברר במסגרת הליך השימוע עצמו.
2.
העותר שב וחוזר על טענותיו כי התמונות שלא הועברו לעיונו חיוניות לצורך יכולתו להתגונן במהלך השימוע וכי כתב החשדות שהוגש נגדו עמום. לשיטתו, בנסיבות אלה נפגעת זכות הטיעון והעיון שלו. כן נטען כי תמונותיו של המנוח חיוניות להגנתו ובנסיבות אלה זכותו להליך הוגן גוברת על הזכות לפרטיות. לצד העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים שישהה את הגשת כתב האישום נגד העותר עד להכרעה בעתירה.
3.
דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. הלכה פסוקה היא כי דרך המלך להעלאת טענות נגד פגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (כולל טענות להפרה של הזכות לשימוע או לתקינות הליך הגשת כתב האישום) היא במסגרת ההליך הפלילי גופו (ראו: בג"ץ 5064/19 לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 3 (29.7.2019); בג"ץ 8066/18 משיח נ' פרקליטות המדינה , פסקה 8 (22.1.2019)). בית המשפט עמד על הטעמים לכך בבג"ץ 9131/15
ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה , פסקה 5 (6.2.2006) :
"ראשית, בדרך זה יימנע הצורך מפיצול הדיון ומניהול שני הליכים נפרדים סביב סוגיות קרובות [...] שנית, לעיתים קרובות כרוכה השאלה המתעוררת באשר לחוקיות או לסבירות ההחלטה להגיש כתב אישום במחלוקות עובדתיות שונות. לערכאה הדיונית הכלים המתאימים לבירור שאלות עובדתיות ומהיבט זה עדיפה היא על פני בית המשפט הגבוה לצדק. שלישית, יש לזכור כי לרשות הערכאה הדיונית עומד מגוון של אמצעים לטפל בפגמים שנפלו בהגשת כתב האישום. בית המשפט יכול לעשות שימוש בסעדים מתונים ומידתיים שאינם מגיעים כדי ביטולו של כתב האישום".
גם במקרה שלפנינו, טענותיו של העותר באשר לפגמים הנטענים בהתנהלות התביעה דינן להתברר במסגרת ההליך הפלילי, אם יוחלט בסופו של הליך השימוע על הגשת כתב אישום נגדו.
4.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, כ"ט בניסן התשפ"א (11.4.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט