החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 2402/03 מוחמד אבו ג'מיל ג'די נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה בעניין הארכת אשרת ישיבת ארעי לתושב השטחים במסגרת איחוד משפחות נדחתה. בית המשפט קבע כי השינוי בעמדת המשיב נבע משינוי נסיבות אובייקטיבי שהסיר את המניעה הביטחונית, ולא מהגשת העתירה. לפיכך לא הוכח כי העתירה הביאה למתן הסעד ואין מקום לחייב בהוצאות.

העובדות

העותר הוא תושב השטחים ורעייתו אזרחית ישראלית. בקשת איחוד המשפחות סורבה מטעמים ביטחוניים, והוגשה עתירה לבקשת הארכת אשרת ישיבת ארעי. במהלך ההליך הודיע המשיב כי המניעה הביטחונית הוסרה וכי יחדש את הטיפול בבקשה, ולאחר מכן נמחקה העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרים לאחר מחיקת העתירה שהוסרה בעקבות חידוש הטיפול בבקשת איחוד המשפחות?

הלכות

  1. 1

    חיוב בהוצאות לאחר מחיקת עתירה אינו מתבסס על עצם הגשת העתירה אלא על כך שהעותר הראה כי העתירה היא שהביאה למתן הסעד המבוקש.

    ״בהתחשב בכך שהעותר לא הראה כי העתירה עצמה היא היא שהביאה למתן הסעד המבוקש, אין מקום לחייב את המשיב בהוצאות העותרים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • איחוד משפחות
  • מניעה ביטחונית
  • אשרת ישיבת ארעי
  • שינוי נסיבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

2402/03 - ב'

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

העותרים:

1. מוחמד אבו

ג'מיל ג'די

2. תגריד אבו ג'די

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

בפני בקשה לפסיקת הוצאות לטובת העותרים.

העתירה שבכותרת הוגשה ביום 10.3.03. עניינה של העתירה בבקשתו של העותר 1, תושב השטחים, ורעייתו העותרת 2, שהינה אזרחית ישראלית, כי תוארך אשרת ישיבת הארעי בישראל, שניתנה לו בעבר במסגרת הטיפול בבקשת בני הזוג לאיחוד משפחות.

לטענת המשיב, בקשת העותרים לאיחוד משפחות בישראל סורבה מטעמים בטחוניים, והודעה על הסירוב לבקשה לאיחוד משפחות נשלחה לעותרים ביום 15.12.02. יצויין, כי נוסחו של הסירוב שנשלח לעותר היה לקוני: "עלינו להודיעך שהבקשה סורבה". ביום 1.6.03, בתגובה המקדמית מטעם המשיב ובתגובתו לבקשה לצו ביניים, נאמר כי המניעה הביטחונית בעניינים של העותרים הוסרה, ולפיכך בכוונת המשיב לחדש את טיפולו בבקשת איחוד המשפחות. בהמשך נמחקה העתירה והוגשה בקשת העותרים לפסיקת הוצאות.

גם בתגובתו לבקשה לפסיקת הוצאות, חוזר המשיב על הטענה לפיה לא עצם הגשת העתירה, כי אם שינוי נסיבות אובייקטיבי בעניינו של העותר, שהביא להסרת המניעה הביטחונית, הוא שגרם לשינוי בעמדתו. בנסיבות המתוארות, ובהתחשב בכך שהעותר לא הראה כי העתירה עצמה היא היא שהביאה למתן הסעד המבוקש, אין מקום לחייב את המשיב בהוצאות העותרים.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' באב תשס"ג (5.8.03).

חגית

מאק-קלמנוביץ', שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 1373/03אלמיזאן לזכויות האדם + 10 אחרים נ. שר הפניםהחלטה

הלכות

  1. 1חיוב בהוצאות לאחר מחיקת עתירה אינו מתבסס על עצם הגשת העתירה אלא על כך שהעותר הראה כי העתירה היא שהביאה למתן הסעד המבוקש.