פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
2434/07 - א'
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
יוסף סרבי
נ ג ד
המשיבים:
1. ד"ר עמוס שטרנברג
2. ממונה ויו"ר ועדות רפואיות עליונות
3. הועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים
(תגמולים
ושיקום) (נוסח משולב) תשי"ט-1959
4. מר רוני מורנו, ראש אגף שיקום
עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד עומר יעבץ
פסק-דין
השופטת מ' נאור :
העותר מבקש כי נורה למשיבים למסור לו מסמכים שונים שקשורים להליך שניהל לגבי דרגת נכותו ושלטענתו נמצאים בידי המשיבים. בפיו גם בקשות נוספות לקבלת מידע לגבי אותו הליך. כמו כן הוא מבקש שנבטל את החלטת הועדה הרפואית העליונה (המשיבה 3) שדחתה בסופו של יום את בקשתו להגדיל את אחוזי נכותו.
הרקע והעתירה
1.
העותר נפגע בשנת 1968 בתאונת דרכים וזאת במהלך שירותו הצבאי. הוא הוכר כנכה צה"ל. לאחרונה הוא טען להחמרה במצבו וביקש להגדיל את אחוזי נכותו. בקשתו נדחתה. בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 הוא הגיש ערעור לוועדה הרפואית העליונה (המשיבה 3). אין צורך לעמוד על כל השתלשלות העניינים ודי לומר כי בסופו של יום דחתה הועדה הרפואית העליונה את ערעורו של העותר וקבעה כי אחוזי נכותו יוותרו ללא שינוי.
2.
בעתירתו טוען העותר כי המשיבים אינם מוסרים לו מסמכים שונים. לטענתו, אותם מסמכים הם מהותיים והם "יאפשרו לו להתכונן כראוי ולהגן על אינטרס ראוי שלו". הוא מוסיף וטוען כי מניעת המסמכים פוגעת בזכויותיו הטבעיות "בין השאר על פי ו/או ברוח חוק חופש המידע". לגבי החלטת הועדה הרפואית העליונה שדחתה את ערעורו טוען העותר כי הועדה פעלה בחוסר סמכות עת דנה בנושאים שלא היו מסורים להחלטתה ומבלי שהעותר "הוזהר" על כוונתה לפעול כפי שפעלה. על כן מבקש העותר, כאמור בראשית הדברים, להורות למשיבים למסור לו מסמכים שונים ומידע וכן לבטל את החלטת הועדה הרפואית העליונה שדנה בעניינו.
דיון
3.
דין העתירה להדחות על הסף הן באשר להעברת המסמכים והמידע והן באשר לביטול החלטתה של הועדה הרפואית העליונה.
4.
באשר למסמכים השונים העותר לא הציג כל פניה מוקדמת בה דרש מהמשיבים את המסמכים והמידע המפורטים בעתירה ודי בכך כדי לדחות את עתירתו. יתר על כן, אף העותר עצמו מציין ביחס למסמכים ולמידע את חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 כך שאף לגישתו יש בידיו סעד חלופי בעניין ואין מקום להתערבותנו. כפי שקבע השופט גרוניס בעניין אחר בו ביקש עותר לעיין במסמכים שונים שהיו מצויים בידיו של קצין התגמולים:
"אף אם מצויה כיום בידי העותר אפשרות לנקוט הליך לשם גילויו של המידע הנזכר - בין לפי חוק [הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959], בין מכוח סעיף 15 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ובין מכוח סעיף 17 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - הרי שבית משפט זה אינו הערכאה המתאימה לכך" (בג"ץ 2220/04 יוסף נ' שר הביטחון
(מיום 8.3.2004))
5.
גם בכל הנוגע להחלטת הועדה הרפואית העליונה אין מקום להתערבותנו שהרי "בית המשפט הגבוה לצדק אינו ערכאת ערעור על החלטותיהם של הועדה הרפואית או קצין התגמולים" (בג"ץ 2924/97 נוי (אדטו) נ' משרד הבחון – אגף השיקום (מיום 8.7.1997)). המחוקק קבע כי החלטת הועדה הרפואית העליונה ניתנת לערעור בפני בית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד (סעיף 12א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959) ועל פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך (סעיף 34(ד) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959). לא ניתן לעקוף את דרכי ההשגה הקבועות בחוק באמצעות עתירה לבית משפט זה. כפי שכבר נקבע: "לא ניתן לעקוף את המסלול השיפוטי בו קבע המחוקק שיש לברר תביעות נכים, על ידי הגשת עתירה לבית משפט זה" (בג"ץ 6641/04 שטרית נ' קצין התגמולים-אגף השיקום-משרד הביטחון (מיום 21.11.2004); כן ראו בג"ץ 7842/02 בוחניק נ' קצין התגמולים (מיום 14.11.2002)).
6.
יצויין, כי עם העתירה הגיש העותר בקשה לצו ביניים אשר יאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה לבית המשפט המחוזי. פשיטא שגם בעניין הארכת המועד בידי העותר סעד חלופי (ראו דברי השופט גרוניס בעניין בוחניק ) וממילא נוכח דחיית העתירה נדחית גם הבקשה לצו ביניים.
7.
העתירה נדחית אפוא על הסף. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט אדר, תשס"ז (19.3.2007).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת